Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1878-01-01 · 1 (1878) · page 212

אחרית דבר 82 צדר] בר זוזא עכ״ל. ופי׳ רש״י בכתובות: בגד קנבוס שאינו שור, אלא דינר עד כאן לשונו. וזה הוא הנהוג הקדמון הנזכר פח. והחכם דד גידעמאנן שגה מאד בזה במאמרו דער עפילאג צום ערוך (מכתב חדשי להחכם גראטץ 1878 העפט 6). ובטור 44: מפני מחממי שכבי היתד, & גדולה גדרה [כצ״ל. תחת: גרירה אשר בהעתקה שלפני כאשר יוכיח הענין לפי באורי] זה יורה אשר מגמת פני מחממי שכבי היתד, לרעתו אך להפשיט תכריכיו•,ם. וכן בפי׳ רשב״ם על הטיט שכבי (ב״ב נ״ח אי) כתוב: חופר המתים להפשיט בגדיהם עכ״ל. ואנכי שפוט אשפוט מאשר לא ד,תיחשד, חטיטת שכבי כי אם לאמגושא (ב״ב שם) ולחברים 10 (יבמות ס״ג בי) שמגמת פני מחטטי שכבי היתד, לעשות כשוף בעצמות המתים. הן האמגושים והחברים היו מכשפים. ויעו־ן סי׳ רש״י על חרטמי מצרים (בראשית מ״א ח׳): הנחרים בטימו מתים ששואלים בעצמות עכ״ל. ויעוין סנהדרין(ם״ד, ב׳) ממעשי בעל אוב עם המתים. ולס״ז אין תכריכים מעטי המחיר גדר בפני מתמטי שכבי. אך יוכל היות, כי מחטטי שכבי 15 אשר היו בימי בעל הערוך לא רצו רק להשיג את תכריכיהם. ובטרם אעזבה את העגין הזה עוד דבר אחד אגידה; הוא, כי במעוף עין הראשון חפצתי לפרש נוסחת: טול בריף כי הוא דין: טול כריך טול כריך אינו צריך לברך (ברכות מ׳ רע״א): וכי הדין ההוא הבין בימי ילדותו ושהרותו ואותו הרצה לד,ורו ומורו להטעים ישרו בסברא ואסתברא לו 20 וקבעו לאלתר וחזקו לבלתי ימוט לעולם. אך כרגע נחמתי על הפירוש הזה ושלחתיהו מעל פני. כי מה לדין פה? ומה ענינו אצל התקנות אשר לפניו ולאחריו? ומה קשי הדין הזה שבעבורו היה צריך הבנה יתרה וסברא להטעים ישרו? ולמה זה הובא הדין ההוא בערוך (ערך גבל א׳) בלי כל סברא להטעים ישרו ובלי כל הבנה יתרה רק בלשון: אם בירך 25 אדם המוציא לחם ובצע וקודם שיאכל אמר לאחד טול פרוסה של המוציא לא הפסיד הברכה ואין צריך לחזור ולברך ברכה אחרת עכ״ל.? ומה זה אמרו: וקבעה לאלתר משוב לאחורא? על מה היה צריך לקבעה קביעות לבלתי יפוג אחור? הלא עליו אין כל חולק כי אם על הבא מלח הבא לפתן ועל גביל לתורי. יעוין ברכות שם והיה אפוא ראוי יותר להזכיר 30הדינים האלה שיש בהם דעות חלוקות?. 45) בהעתקה אשר לפני כתוב: בחלול שלישי של לבן אחי• שהוא חסר טעם ואני הגהתי וכתבתי: בחלול בן שלישי שלאחי• והלול הוא חתונה בלשון תלמודית. ור״ל במשתה חתונת הבן השלישי חזיתי מזירקא ובו׳. 46) מזירקא טוי [כצ״ל תחת: טוויה אשר בהעתקה שלפני] והדםקר'וש 35[כצ״לתחת: קדוש(בדל״ת) אשר בהעתקה שלפני] בשרירא. יעוין פסחים (ע״דס) וחולין(צ״ג בי): אוטצא ביעי ומוירקא פליגי ובו׳.