Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1878-01-01 · 1 (1878) · page 214

אחרית דבר 80 19) ככל אשר הקרה. הוא פועל יוצא כמו כי הקרה ד [כראשית כ״ז כ׳). ור״ל ככל הצרות אשר הקרה ד׳ לפני. 20) צרה ויגון אמצא ובשם ד אקרא. ק כתוב [בתהלים קט״ז ג׳] ומזה למדו חז״ל שחייב אדם לברך על הרעה בשמחה כשם שמברך על 5 הטובה בשמחה [ברכות ם׳ ע״ב]. ולזה גם מגמת רבנו. 23) לתקן לבריות ולהישרם אני. כן הגהתי ע״פ השערתי תחת: ותקורתי לבריות ולהישסט פני אשר בהעתקה שלפני שהוא נוסחא סרת טעם מאד. •ולפי נוסחתי הבונה: אני הנני כאש בערה לעשות תקנות לבני אדם ולישר ארחותיהם. ור״ל בדמיון אל אש בערה שהתשוקה להנחות 10 בני אדם במעגלי צדק בערת בקרבי כאש להט ולא תכבה בטהרה ועל פי זאת מובן היטב אמרו בטור 24 וחמותי שהוא כמו חמותי ראיתי אור [בישעיה מ״ד ט״ז] והוא אפוא ע״ד חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש [תהלים ל״ט ז׳]. 24. 25. 26) וחמותי והמתי אחר מצות ובו׳ אבי םוכים ורבן שלכל 15 גדרי גדר. לדורות קבע מצוד. לשוגגים בית דירה. יסוד שלשת הטורים ההם הוא במאמר המדרש [ויקרא רבה סדר אחרי פרשה כ״ב]: שכל טי שהוטה ומהמה אחר המצות ומצור. קבועה לדורות אין לו מה הנאה יש לו? תדע לך שהוא כן שהרי משה כמה מצות וצדקות עשה וכמה מעשים טובים בידו ויש [בערוך [ערך המם ג׳] הובא: וקבע וכן נכון 20 מאד] לו מצוד, קבועה לדורות הה״ד אז יבדיל משה עכ״ל. וממשה למד רבנו לקבוע גם הוא מצור, קבועה לדורות. ככתוב אחרי כן: לתקן מצוד, קבועה ויסור אמרו: אבי סוכים וכר הוא במדרש ויקרא רבה פ׳ א׳. י 28) הכבירה. כן הגהתי תחת: בחפירה אשר בהעתקה שלפני. כי אין טעם ודעת במאמר: וידו בחפירה• ולהבנת המאמר הוספתי מלת: 25עור וגרעתו בעבור המשקל מלת: אני• וידידי החכם שזח״ה כתב לי במכתבו הוזכר במבוא: במכתב חדשי הנ״ל: וירו בחפירה. וכ״ה נכון. והכוונה זירז אותו ולחפור המקור, עכ״ל. ונפשי מאן תמאן לקבל זה. כי אך בטור שלאחריו החל לזכור דבר המקור,. וגם לשק: וירו בחפירה לא תערב לה. 30 29) מקוה [צ״ל תחת: מקום אשר בהעתקה שלפני] ראויה להכשירה. להכשירה ר׳ל להזמין ולהכין מלשון הכשרתי את נזקו [ב״ק פ״א מ״ב]. 32) בשום ענין לקיחה לא יתיבש [כצ״ל בלי ספק תחת: יתבייש בהעתקה שלפני] להעצרה. ר״ל בכל אופן לקיחת מים מן המקור לא 35יתיבש ולא יחרב ולא יעצרמהזיל מים. ויוכל להיות אשר תחת: לקיחה היה כתוב למבראשנה קליחח• יעוין ערוך [ערך קלח כ׳].