Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1877-01-01 · 1 (1877) · p. Seite 67

067 מר״י לאטיש חנניא. ור. וחבר גמרא ירושלמית בחמשה סדרים שלמים. אבל בסדר טהרות. לא נמצא לו תלמוד. אלא במסכת נדה. וחברו במאה ושמנים שנה אחר חרבן הבית. ונחלי המחברים כתבו בשלש מאות. ולא יראה לי לפי שטת רב כי בימיו נעשה ר יוחנן ראש ישיבה ארבע מאות ותשעים לשטרות. והוא שנת ק״י לחרבן. ואחריהם קם דור שני מן האמוראים מהם 5 בבבל מתלמידי רב ושמואל. רב הונא ורב יהודה הראשון. ורב כהנא הראשון. ורב חמא בר יחזקאל. ורמי בר חמא. ור׳ אלעזר. ורב נחמן. ורבא בר חמא. ורב אדא בר אהבה. ורב ששת. ורב. ורב ענן. ורב מתיא. ורב שימי בר אשי ור׳ חייא בר אשי. ור יצחק בר אשיאן. ורב חמא בר נורא. והרבה עמהם שלא הזכרנום. הם שהוזכרו בתלמוד. הרי מהם 10 שלא הוזכרו ולא נודעו כמו שאמרו ח״ל כי מפטרי מבי רב הונא. הוו פיישי תמני מאה רבנן. ואחריהם רב חסדא ורב ששת. עם היו גם בדור שלפניו גם כן. ור זירא. ואחריהם רבה ורב יוסף. ואחריהם אביי ורבה. ואחריהם רב פפא ורב כהנא השני. ורב נחמן בר יצחק. ורבי יצחק בדה דר יהושע. ואחריהם רב ינאי. ורב אשי. ובארץ ישראל מישיבת ר׳ יוחנן. 15 ריש לקיש. ור יהושע בן לוי. ורב דמי. ורבה בר רב הונא. ור, אליעזר בן פרת. ואחריהם עולא. ור ינאי. ורבין בר רב דמי ושמואל בר נחמני. וד אבהו. ואחריהם רב אמי ורב אפי. ומה שאמרו בפרק כל הבשר. ר אמי תלמידו של ר' יוחנן חוה. פירש ׳תלמיד מתלמידי תלמידו. ומקבלתו. ושיטתו. ואחריהם רב זביד. וכלם היו עמהם מן החכמים אלפים ורבבות 20 מהם שהוזכרו בתלמוד. ומהם שלא הוזכרו. והגיע הזמן לרבינא ורב אשי. ודקדקו ההלכות וקבצום. וחברו תלמוד בבל נאה ומתוקן בארבעה סדרים. חוץ ממסכת שקלים. בסדר מועד. ואבות. ועדיות בסדר נזיקין. ותמיד ומדות וקנים בסדר קדשים. וכן חברו גמרא במסכת ברכות מסרר זרעים. ובמסכת נדה מסדר טהרות. אבל בשאר מסכתות מטהרות. לא נמצאו 25 תלמוד. לא בבלי ולא ירושלמי. והיתר, כונתם זו ארבעה דברים. האחד פירש המשנה וכל מה שנפל בה מהדברים המכילים עניינים רבים מתחלפים ממחלוקת הפירוש וטענות כל מפריש על הביר ו. וגלו טענות האמת. וזה ראשית המנות שכונו. השני פסק הרץ אל דעת אחד מהחולקים שנחלקו בדברי המשנה בפירושה זו בחידושין בה, ושחברו עליה. והשלישי בחרוש 30 . הענינים שהוציאו חכמי כל דור ודור מהמשנה. וגלו העיקר והראיות שהודו בהם. וסמכו עליהם התנאים המדברים על דבר המשנה עד שנסדר מדבריהם מה שנסדר. והנזרות והתקנות העשויות מהחכמים מימות רבינו הקדוש עד המחבר הזה. והרביעי הדרשים שהם ראויים לפי כל ענין. כל פרק שנזדמן להיות בו דרש וזה העדן הרביעי שנמצא בתלמוד. אין ראוי למבין שיחשוב 35 שפעולתו מעוטה. ומעלתו חסרה. הלילה חלילה. אבל יש בו תבונה גדולה *6