Mannheim
Compact Memory

Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1877-01-01 · 1 (1877) · p. Seite 88

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Magazin für die Wissenschaft des Judenthums
Volume
4 (1877)
Issue
1 (1877)
Date
1877-01-01
Page
Seite 88 (sequence 247)
Language
German
Belongs to
journal issue
OCR quality
65% known words query
IRI
…/2572068-2572069-2572070--0314-2572460
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

הגזירות הישנות 088 לדרכו. ויהי כאשר שמע קהל הקודש במגנצא ויגזרו צום ויצעקו אל ה׳ כחזקה וישנו לילה ויום בצום ובתענית' וגם ענות (צ״ל קנות) אמרו שחר ונשף קטנים וגדולים ובכל זאת לא שב אלהינו בחרק אפו עלינו כי התועים בפמניהם באים ודגליהם לפני בתינו וכשראו אחד ממנו רצו אחריו ודקרוהו ברומח עד שהיינו יראים לפסוע אפילו על אסקופותינו. ויהי כיוס ח׳ כחדש אדר כיום השבת התחיל מדת הדין לבא עלינו שקמו התועים והעירונים תחילה על אנשי הקודש חסידי עליון בשפירא ויתייעצו עליהם לתפשם יחד בבית הכנסת ביום השבת ויגורו מפניהם וקמו בבקר ויתפללו מהרה ויצאו מבית הכנסת. ויהי כאשר ראו שלא נתקיימו עצתם לתפשם יחד ויקומו עליהם ויהרגו מהם י׳א נפשות, כי משם התחילה הגזרה לקיים מה שנאמר וממקדשי תחלו (יחזקאל ט׳ ר). ויהי בשמוע ההגמון י ו חן ויבא בחיל גדול לעזור לקהל בבל לב והכניסם בחדרים להצילם מידם. ויקה מקצה העירונים ויקץ את ירם. כי חסיד היה באומות ועשה המקום גלגל של זבות והצלה על ידו ועמד שם בפרץ ר׳ משה הפרנס ב״ר יקותיאל ונתן נפשו עליהם ועל ידו שבו כל ר,נאנסים שנשארו הנה והנה במלכות העריך. ועל ידי המלך הבריח יוחן ההגמון שארית הקהל שבשפירא אל ערים בצורים שלו ויפן ה׳ אליהם למען שמו הגדול והביאם ההגמון עד עברו אויבי השם ויהיו שם בצום ובכי ובמספד וקצו בחייהם מאד כי בבל יום ויום קבצו עליהם התועים ועם הארק—ואי מכון שחוק עצמות עטהם — לתפשם יחד ולהשמיד אותם ועל ידי ר׳ משה הפרנס הצילם ההגמון יוחן כי ה׳ מלא לבו להחיותם כלא שוחד כי מאת ה׳ היתד, זאת לתת לנו שם ושארית ופליטה על ירו. ויהי כאשר ברחה השמועה הרעה לגרטייזא שנהרגו מקצת הקהל שבשפירא ויצעקו אל ה׳ ויבכו ככי גדול ומר כי ראו כי נגזרה גזרה מן השמים ואין מקום לנום לא לפנים ולא לאחור ויתחלקו הקהל לשתי כיתות מקצתם ברחו אצל ההגמון במידותיו ומקצתם נשארו בבתיהם כי העירונים הבטיחום על דברי שוא ותרמית — כי קנים רצוצים הם להרע ולא להטיב כי ידם היתד, עם התועים להכרית לנו שם ופליטה — ואמרו לנו תנחומי הבל ושוא אל תיראו כי כל איש אשר יהרוג אחד מכם והיתר, נפשו תחת נפשכם. ולא נתנו להם מקום לברוח אנה ואנה כי כל ממונם הפקידו הקהל בידם על כן מסרו אותם. ויהי ביום עשר באייר ביום ראשון הערימו סוד עליהם ויקחו סגר מובס שהיה נקבר קודם לכן שלשים יום וישאוהו בתוך העיר ויאמרו ראו מה עשו היהודים בעמיתנו לקחו גוי אחד ושלקוהו במים ושפכו המים בבורות שלנו כדי להמיתנו. ויהי באשר שמעו התועים והעירונים את הדבר הזה ויצעקו ויאספו 5 10 15 20 25 30 35

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.