Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1877-01-01 · 1 (1877) · p. Seite 90

הגדרות הישנות 090 את המאכלת וברך ברכת שחיטה ויען הנער אמן וישחוט את בנו. ויקח אשתו הצרחת ויצאו שניהם יחדיו מן החדרה ויהרגום התועים. העל אלה תתאפק הי. ובכל זאת לא שב הרון אפו מעלינו. ויהי שם בחור אחד דממו יצחק בן דניאל וישאלוהו לאמור רוצה אתה להמיר אלהותך 5 ויאמר חלילה לכפור אותו, בו אבטח ואז אשלים לו את נפשי. ויתנו חבל בצווארו וימשכו אותו בכל העיר בטיט חוצות עד בית תפלתם. עריק היתה צרורה נפשו בחלת ויאמרו לו עדיין תוכל להנצל רוצה אתה להמיר וירמז להן באצבעו, כי לא יוכל להוציא דבר מפיו בי כבר נחנק, לאמור: חתכו את ראשי ויכרתו את צווארו. ועוד היה שם בחור אחד 10 ושמו ר׳ שמחה הכהן בן מו״ר יצחק הכהן ויאמרו לו ראה כבר הרגו כולם ושוכבים ערומים. ויען להם הבחור בחכמתו אמלא כל חפצכם אך תוליכני עמכם אל ההגמון ויקחו אותו ויוליכוהו בחדר ההגמק ובן אחיו של ההגמון היה שם עמהם והתחילו לקרא אותו בשם אלהותם ויוציא הבחור את סכינו ויחרוק בשניו על השר הקרוב של ההגמק ויתקע הסכין 15 בבטנו ויפל וימת. ויפן משם ויתקע עוד שנים עד שנשבר הסכין בידו וינוסו כולם הנה והנה ויהי כאשר ראו שנשבר הסכק ויעלו עליו ויהרגוהו. שם נהרג הבחור שקידש השם ועשה מה שלא עשו שאר הקהל. והשאר מסרו נפשם והתענו בכל יום והיו בוכים איש על רעהו ועל בני ביתו עד אשר תשש כוחם ולא יכלו להלחם. אבל אמרו גזרת המלך היא נפלה 20 נא ביד ה׳ ונראה באור הגדול. וגם אשר, חשובה היתר, שם ושמה מרת טינא טמונה בבית אהד תחת הקרקע מחוץ לעיר ויתקבצו עליה כל אנשי העיר ויאמרו אליה הנה נא אשת חיל את ודעי וראי כי ככר אין אלהים חפץ להצילכם כי שוכבים כולם ערומים בראש כל חוצות באין קבר טנפי עצמך. ונפל כעסה עליהם שלא רצו להרגה כי שטה 25 הולכת למרחוק כי אצלה היו מצויץ כל גדולי עירה ושרי הארץ ותען ותאמר חלילה לי לכפור באלוה מרום, עליו ועל תורתו הקדושה תהרגוני ואל תאחרו יותר וכן עשו שם נהרגה המהוללת בשערים. וכולם נהרגו וקידשו את השם בלב שלם ובנפש חפצה ושחטו זה את זה כולם כאחד בחודם ובתולות זקנים וזקנות ונם עוללים שחטו את עצמן על קידוש 30 השם. אלה אשר נקבו בשמות עשו כן ושאר שלא נקבו בשמות על אחת כמה וכמה עשו ועשו שלא ראה אותם אדם. עליהם ועל כיוצא בהם נאמר ממתים ידך ה׳ ממתים מחלד חלקם בחיים עין לא ראתה אלד,ים זולתך אשרי המחכה לו ויפלו כולם ביד ה׳ ושם מנוחתם בגן עדן אל מאור הגדול. ודגה נפשותיהם צרורות בצרור החיים את ה׳ אלהים 35 שבראם עד עת קץ. — ויהי כאשר שטעו אנשי קודש חסידי עליון קהילה קדושה אשר