Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1877-01-01 · 1 (1877) · p. Seite 91

091 מכ״י אשר בדארמשטאדט בטגנצא אשר נהרגו מקצת הקהל משפירא וקהל גרמייזא אז רפתה רוחם ונם לבכם ויהי למים ויצעקו אל הי ויאמרו אתה ה׳ אלהי ישראל אתה עושה כלה את שארית ישראל איה כל נפלאותיך אשר ספרו לנו אבותינו לאטר הלא ממצרים העלנו ה׳ ועתה נטשתנו לתת אותנו כיד האומות להשמידנו. ויתקבצו כל נשיאי ישראל מתוך הערה, ויבאו אל ההגמון 5 ולשדו ולעבדיו ויאמרו להם מה נעשה על השמועה ששמענו מאחינו שבשפירא ובגרמייזא שנהרגו ויאמרו אליהם שמעו לעצתנו ותביאו כל הממון שלכם אל אוצרותינו ואל אוצר ההגמון ואתם נשיכם ובניכם וכל אשר לכם תכנסו בחצר ההגמון ואז תוכלו להנצל מיד התועים — והם עשו ונתנו עצה זו כדי למסרנו ולאספנו ולאחת אותנו׳ כדגים שנאחזו 10 במצודה — הועמק קיבץ את שריו ועבדיו שרים גדולים וחורי ארץ וקציניה כדי לעזרנו ולהצילנו מן התועים כי תחילה היה רצונו להצילנו ולכסוף החמיץ. ויהי היום ותבא גויה אחת ותביא עטה אווזא אחת אשר גידלה משהיה אפרוח. ויהי האווזא הולך בכל מקום שר,נכרית הולכת והיא 15 אומרת לכל עובר ושב ראו שהאווזא הבין פה שאמרתי שאני רוצה לילך למעות ורוצה לילך עמי. אז נתקבצו התועים והעירונים עלינו ויאמרו אלינו איפה השכחה (אצי ל הכמהה) שלכם איך תוכלו להנצל ראו אילו האותות מה עשה להן ישו הנוצרי. ויבאו כולם בחרבות וברמחים להשמידנו ויבאו קצת העירונים ולא הניחום. באותו שעה עמדו בלב אחד והרגו 20 לסביב נהר רינום על שהרגו אחד מן התועים ואמרו כל אלה עשו היהודים וכמעט נאספו כולם. וכאשר ראו כל אנשי הקודש כל אלו וימס לבכם וידברו אתם קשות להתגולל ולהתנפל עלינו. וכששמעו את דבריהם אמרו מגדוליהם ועד קטניהם טי יתן מותנו ביד הי. לא נמות ביד אויבי ה׳ לפי שהוא אל רחמן מלך יחיד בעולמו ויניחו בתיהם שוממין ולבית 25 הכנסת לא באו אלא ביום השבת הוא שבת האחרון סמוך לנזרתינו שנכנסו שם מתי מעט להתפלל — ר׳ יהודה ב״ר יצחק נכנס לשם — ובכו בכי גדול עד יציאת הנפש כי ראו כי גזרת מלך מלכי המלכים היא. ויהי שם תלמיד ותיק ר׳ ברוך ב״ר יצחק ויאמר אלינו דעו כי באמת וביושר נגזרה עלינו הגזרה ואין אנו יכולין להנצל, כי אני וחתני 30 יהודה, הנפשות שהיו טתפללין הנה בקול גדול כמו בכי וכאשר שמענו הקול היינו סכורין שמא מהצד ההגמון באו ושבו קצת מן הקהל להתפלל בבית הכנסת בחצי הלילה מתוך צרה ומרירות לב ורצנו אל פתח בית הכנסת והיה סגור, הקול שמענו אבל לא הבטנו כלום ושבנו מפוחדים אל הכית כי הבית סמוך לבית הכנסת. ויהי כאשר שטענו הדברים האלה 35 נפלו על פנינו ואמרנו אתה ה׳ האלהים האתה עושה כלה את שארית