Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1877-01-01 · 1 (1877) · p. Seite 221

Zur hebräischen Abtheilung. 221 Z. 16 ושמונים muß heißen, wie bei M., ושלשים ושמונה. Z. 19. Bei M. vor ומעולם nach כמו שאמרו ר״זל, nämlich Zoma 66 b. Z. 20 ויזכור ברית אבותינו, M. לזכור להם ברית אבות. Z. 21. Bei M. ausgefallen und daher nachzutragen. Z. 26 יתורו ותורתו, M.תורתו ומניותיו; dann folgt ein längeres, nicht hierher gehöriges Stück, das bei L. nicht aufgenommen ist; dagegen hat L., nicht aber M. Z. 27—35. 3• 27 פסקה גדולה, s. Berachot 7. Z. 30 בעור הוא לבן, s. Sanhedrin 105. Z. 35 והענץ כך הוה, bei M. 4a Z. 14 v. n. S. 56. A. 6 וזהו שידל bis Z. 20 אשר ה' קורא hat M. nicht. Z. 14 כתיבת muß כתבתי u. Z. 15 להורותם muß להורותם heißen. Z. 16 עתיד להרש s. Zeruschalmi Pca I, 6. Z. 20 M. 4 a Z. 7 v. u. mit einigen kleineren Zusätzen. Z. 27 Statt עומדים ist למדים. Z. 29 mliß כיצד מעברין כיצד מדר משנה gelesen werden, nämlich Erubin 54b. Z. 34 ist vor ושמונה noch ושמונים zu setzen. Z. 35 והיה המקרה n. s. w. ist von L. der Einleitung zum Mischna-Commentar des Nambam entnommen. S. 57. Z. 1 bei M. 4b Z. 7 מדריכם בתיים ומלמדם להועיל. Z. 2 nach שנשארו אחריו ein Zusatz bei M. Z. 6 אך לפי שמת תלמוד בבלי שלמו הם בכלל הזקנים, dafür M. 4 b ולפי ענינם ענין משנה זו השופטים א״עפ שהיו דורות אתרים נכללים הם בכלל הזקנים. Z. 9 או — מהזקנים, bei M. richtiger או שמא א[* בדורות השופטים היו עמהם וקנים. Z. 13, M. nach ומדוד לשלמה ובית דינו noch ואו הגיע זמן בית ראשון ועברו מן השנים אלפים ותתקכח שנה. Z. 15 u. 18, hiernach bei M. zu verbessern. Z. 21, nach M. אלו נתנבאו בימי מנשה על הסדר שהזכרנו ומהם לצפניה וחבריו שנתנבאו בימי. 3• 25 ויהויכין בן צדקיהו muß heißen ויהויכין וצדקיהו. 3- 29 nach עדה muß אביה hinzugefügt werden. 15