Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1877-01-01 · 1 (1877) · p. Seite 147

Super-Commentar«. 44־t?־ noch eine Erklärung ibn Esras, die sich Exodus 33, 12 finden und lauten soll: נעשה אדם בצלמנו שלא תהא מציאות נשמתו מושגת כיציאות המלאכים ומציאות השם, והוא מאמר דבי׳ משה בפרק צלם ודמות, Zn einem anderen, bald darauf folgenden Citat heißt es: ו ב מפד ה ת "ם דאיתי אמדו כל מעשה בראשית לדעתם ולרצונם נב או וכאשר ברא האדם ונתן לו הבחירה לעשות טוב או רע כן נתן לארץ הבחירה להוציא ולהצמיח כל מקום לפי טבעו, Ob dieses ם׳ החיים mit dem im מזכיר לבני רשף S. 19 näher besprochenen und ibn Esra zugeschriebenen Werke gleichen Namens identisch sei, wäre noch zu untersuchen. Was er an einer Stelle in Betreff der Constellation der Planeten mittheilt, giebt er als von einem Weisen in Alexandrien (מנא אמון) mit Namen Zadok b. Elischa b. Schemas« empfangen an. Zu Ex. 18, 13 wo ibn Esra von verloren gegangenen Schriften spricht, fügt Elasar hinzu: הרי היום נמצא עם הנוצרים מגילת יהודית בת יהויקים ום׳ טוביה ום׳ ורובבל זולתי הנמצא אתנו באותות ,המשיח*) והנה ראיתי קצת מדבר תורת אחינו הנדחים והאובדים וכל דבר הוראה כך הורה משה או יהושע או פנחם או שמואל ואין ביניהם פלונתא דאב" ורבא כלל והוא תורת אמת ובמחשכים ישבנו כמתי עולם עם תלמוד בבלי עד יבוא מורה צדק לנו, Die Kennzeichnung des babylonischen Talmud in seinen dunkein Gängen und häufig unentschieden gebliebenen Halachas mit den Worten in den Klageliedern 3, 6 ist aus Sanhedrin 24 entlehnt. Eine ganz eigenthümliche Mittheilung knüpft er an die Erklärung für die Worte ibn Esras zu Gen. 12, 6 והמשכיל ידום. Nach den Worten: ואמר ירום שלא להחליש תורתנו בעיני ההמון ראו כמה דחקו חכמינו עצמם בשמונה פסוקים של וימת משה בפי השותפין ואשר חיוק את לבבי בפתרון הזה הוא המחזה אשר חזיתי .... worauf er eine Vision schildert: Es war am Sukkotfeste, als er in dem Wörterbuche Kimchi's las und einen Vers ולא ארט da- *) In Neubauers Citat a. a. St. heißt es: והנר. נראה אלינו קצת מדבר אחינו.