Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1877-01-01 · 1 (1877) · p. Seite 146

146 Berliner בראשית. י״א שהב״ית משא בלי טעם כלומר בהתחלה ברא את השמים לא כדברי ארסטו שהעולם מחוייב המציאות אלא שהשם עלה והעולם עלול מאשר מצאתים בספר הטגיסטי הקצר. Es wird bei der Schöpfungsgeschichte viel astronomisches Material herbeigebracht, die 7 Klimaten werden beschrieben und nach einer längeren, fruchtlosen Auseinandersetzung der Tekufa nach Samuel und Ada schließt Vers, seine Abhandlung mit den Worten: ובמליצת השיר בעת ישאל אנוש כמה תקופה דר׳ אדא רחוקה מן שמואל ענה שואל הלא אתה כמשיב וגם משיב הרי אתה כשואל. Bei seinen philosophischen Auseinandersetzungen hält der Vers, sich meistens an den More, für dessen Worte er oft ein klares Verständniß zu vermitteln sucht. Im Anfänge des Abschnitts מקין leitet er seine Erklärung mit den Worten ein: אמנם אני אליעור העירני לבבי במעוט שכלי להרהיב פה מאמר אתר אחרי ראותי בהקדמת ר׳ משה בראש מורה הנבוכים אמרו סולם מורה Im Allgemeinen befleißigt sich der Verfasser, im wirklichen Sinne des Wortes zu commentiren. Er will den knappen Ausdruck ibn Esra's zum näheren Verständniß bringen und hascht nicht danach, wie man bei den meisten ähnlichen Commentaren findet, für die sogenannten Geheimnisse bei ibn Esra die meiste Zeit und Kraft zu verschwenden. Wo er Gelegenheit nimmt, bei solchen Stellen zu verweilen, nimmt er auch nicht zur Kabbala seine Zuflucht, wie es so Viele thun, sondern bemüht sich, bei möglichst nüchterner Auffassung zu bleiben. Jeder Wochenabschnitt schließt mit einem Reimvers, so z. B.: ויד\ מקץ נשלם שבח לאלד\ עולם ואחל פרשת ויגש אזכד. במושכל ומורגש Er legt ibn Esra ein מפר!החיים bei, das er für eine Jugendarbeit desselben hält und aus dem er zu Gen. 1, 26 die Erklärung anführt: נעשה אדם אמרו המלאכים אדם בצלמנו כמו שאנו, נבראים בלי חוטפת כן נעשה אדם, von der aber ibn Esra im Commentar, den er im Alter verfaßt, wie noch an mehreren anderen Stellen abweicht. Er giebt hierbei