Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1877-01-01 · 1 (1877) · p. Seite 60

60 Reismann. minnen, wie Ehananel bestrebt ist, dem Pesch at Rechnung zu tragen. S. 32 zu Exodus 11, 2. Die Erklärung stimmt mit der oben S. 29, 2 zu C. 3, V. 22; dagegen erweisen sich die Worte ואין זה גניבת דעת bis Ende רד״ו שנים als eine ganz andere Erklärung, die vielleicht interpolirt ist oder bei der, wenn sie noch Ehananel selbst angehören sollte, der Eingang lauten müßte ,ולי נראה שאין זה גניבת דעת וכול. S. 38 zu Cxod. 25, 39 das von Ihnen mit בתשבורת emendirte בתבריאתה ist zwar dem Sinne nach richtig, wie Sie bereits S. XXXII vermuthen, allein dennoch ist das ursprüngliche Wort beizubehalten, denn es findet sich auch bei Jbn Esra zu Hosea 14, 6: ויך שרשיו באורך וברוחב כדרך ומחה אל כתף ים כנרת ובמדות שברים ותבריתא. S. XIX, int mitgetheilten Nesponsum, dürften die uitver stündlichen Worte ואף לסוכרן בערכין וטעם כיבושין zu verbessern sein ואף למוסרן בערכאותיהם להבשן, was mit Gittin 885 in der Mischnah ובנכרים הובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומדים לך erklärt werden könnte.