Nahalat tsevi · 1937-10-01 · Heft 1-3 (Oktober 1937) · p. Seite 71

71 מ״ה כ״א ויעשו כן בני ישראל; שני פסוקים האלה הם קדומים לפסוק, אשר מתיב רבא מיניה? והנה לשם "בני ישראל" יש שחי הוראות: פעם אחת יכול לציין בני משפחה, בני אב, אשר בשם ישראל יכנה, ופעם אחרת בא במובן "עם בני ישראל". ופשוט הדבר שלשאילח של רבא יש כח יותר גדול, אם הביא פסוק, אשר בו השם "בני ישראל" מורה על עם ישראל, ולא רק על בני יע|קב אבינו ע״ה, מאחר שהמצות נתונות ל״עם ישראל", כמו שאמרו החוספ׳ שם ד״ה לאחר מעשה: לא נקראו ישראל עד סיני, היינו לענין מצות.— ואם אמת הוא, שפסוק של רבא הראשון בחורה אשר שם בא השם "בני ישראל" כבר במובן "עם ישראל", אז מחורץ קושיחנו מאליו. ואם נחזה ונראה בפירוש של רבינו הירש זצ״ל על פסוק וישאו וגו׳ יזרח לנו אור והכל מודים, שבמקום זה כבר מרומז על היותם "עם ישראל", היינו על תחילת היותם "עם ישראל" יותר משני פסוקים הקודמים ל1, אשר אין לשם הוראה אחרת, זולת בני אב אחד, אנשים יחידים. שם (בראשית מ״ו, ג׳) שואל הירש זצ״ל מה זה ועל מה זח, שאמר הקב״ה ליעקב "אל תירא", והלא היה יעקב שמח, שבנו יוסף חי? אלא ודאי, מה שכתוב: ויאמר אלק׳ "במראת הלילה" זה מורה על דבר גדול ונורא (ערנסט שטיממענרער איינדרוקק) וגם הקריאה "יעקב, יעקב" תחת "ישראל" [כמו שכתוב בפסוק הקורם "ויסע ■ישראל"] מורה על ענין צרות וגלות, ועל כן השיב יעקב: הנני, היינו, מוכן ומזומן אני לסבול כל מה שגוזר השיח״ב עלי. על זה הבטיחו הקב״ה "אל תירא" וגר, אבל בניו לא ידעו עדיין מאומה, אח אשר «קרה אוחב במצרים, ועל זה מורה חילוף השמות: וישאו בני ישראל אח יעקב אביהם; הם היו במצב של שמחה והשקט, ורק אביהם ירע כבר, שברגע הזה, אשר באו לגבול ארץ ישראל, התחילה תקופח הגלות, גורל של "יעקב". לפי פירוש זה באמת כ א ן התחלת היות עם בני ישראל. והגם שבמקום הראשון (בראשית מ״ב, ה׳) גם כן הרגיש הרב הירש ז״ל על השם "בני ישראל" ופירש, שע״כ נקראו בזה הלשון כי דבר גדול בהשקפת העתיר התחיל אז, ביררם מצרימה, אף שהם לא ידעו מזה [בתוך הבאים ־ בתוך שאר בני אדם, הרוצים לקנות לחם; עיין שם בפירושו], מכל מקום שם וגם במקום השני, מ״ה כ״א, אי אפשר לומר שהשם "בני ישראל" מורה על היותם עם, שהרי לא היו שם, רק הם, בלא אביהם ובלא משפחתם. וע״כ אין בא השם "בני ישראל" במובן "עם ישראל" רק במקום השלישי, אשר מחיב רבא מיניה; כאן הכיל בקרבו שתי היראיח יחד, היינו מובן משפחיח ומובן עממי. משה שמואל קעללין הלוי, רופא ברטיסלווא יע״א Vorbemerkung. Im Jahre 5689 veranlagte midi Herr Rabb. Dr. E Munk נ״י,