Nahalat tsevi · 1937-10-01 · Heft 1-3 (Oktober 1937) · p. Seite 69

ועוד אחרת זכינו לידע והיא מאין בא ר!כח הנפלא שעל יה מתבכרות הביצים מדי חודש בחדשן בקביעות. יש מושל באשכול הביצים שמושבו בתוך הגולגולת אצל המה והוא בלוט קטן אחד שקורין לו "ה י פ ופי ז י ז". הבלוט הזה ממציא מתוכו — אולם רק משטח הפנים שלו — שני מיצים פנימיים בסירוגין שאחד מהם משפיע על ביכור הביצים החרשים מיד אחר בלות עונת הנדה והשני ממהר אח סתירת הקרום הפנימי של בית הרחם וגורם ע״י זה את ראית הדם. אולם גם המושל הזה אין בידו לעשות כרצונו בעבדיו שבאשכל הביצים. נם הוא בעצמו הוא עבד לעבדיו האלה. לדוגמא, בל זמן שהפוליקולין מתפשט בדם אין לאל ידו להמציא אח המיץ השני שתפקידו למהר אח דם הנדה, בעוד שבתנאים אתרים הוא נחהוה בפקידתו. אולם אין הדברים האלה ברורים עדין כל כך עד שהיינו מוכרחים להאריך בהם. דיינו כידיעה זו שיש יחם פנימי פין המה ואברי ההולדה. מובן מאליו שאין אלו אלא יריעות שטחיות. ולו נם היינו יודעים יותר על דבר השפעתם ההדדית של המכשירים האלה, עוד טרם יתגלה לנו בל סוד סדר הוסת. כי פעולת כל אחר מהמיצים בזמנו הראוי וכסדר הקבוע לו היא שהשני סותרו? מה המה הכתות הנעלמים המושלים בכל אברי ההולדה וכופים פליאה עמוקה שאין לירד לסופה. מרוע בונה המיץ האחר את הקרום בעור אותם למלא אח תפקידם בסדר ידוע בכל חודש וחודש? מי יודע? פלא בתוך פלא וסוד הסודות! המתבונן בכחוח האלה המלאים פלא צריך שיהי׳ או עקשן או עור לגמרי כדי להאמין שכל זה נתהוה מאליו ע״י מקרה או ברור טבעי; בל מי שיש מת בקדקהו ולב מבין יכיר את בוראו וימלא פיו תהלות לעשה גדלות ער אין חקר ונפלאות עד אין מספר... אבל נחזור לעניננו! למרות שתוך תוכה של הפליאה צפונה מעין כל, כבר זכינו לידיעות אחדות ברבר המיצים הפנימיים המשפיעים על כל הנתהווה בבית הרחם, וגם עלה כידינו לקלוט אותם מתוך אברי בהמות ולהשתמש בהם בחור סמי מרפא וגם להמציא קצתם בדרך כימי. 1 סמי תרופה האלה מאפשרים במדה ידועה השפעה על מהלכי הוסת ותקון אותם המאורעות בחיי האשה — רבוי ושנוי דמים — שבקל מביאים אותה לידי פגיעה בדת ישראל. נתבונן נא איפוא באיזה מהמ,קרים יש ביד רופא חדיש לתקן אח המעוות העומד לשטן בפני קיום הרח בחיי האשה. יש שרמי אשה ממהרים לבא ואינם מסתלקים במהרה להיותם מרובים מאוד, ואשה כזאת תהא אסורה לבעלה כמעט כל ימות השנה. למחלה זו אפשר שתהיינה סבות שונות. הסבה היותר שכיחה ומצויה היא שהביצה אינה,מחבכרח כל צרכה עד שיהא בה כח לבקע את נרתיקה. עי״ז יפלט תמיר' *) Butenandt. Zentr. Gynäk. No. 2 1935 S. 71.