Nahalat tsevi · 1937-04-01 · Heft 7-9 (April 1937) · p. Seite 350

250 שאמר למעלה מדברי הפסוק ודרש מזמור לאסף, אבל לא מזמור ע״ט, אלא מזמור לאסף - נדן - שזה המזמור מעיד באמת על מה שאמר אבימי "יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם ויש מטחינו בריחים ומביאו לחיי עולם הבא"! מאמר אבימי בא ללמדנו שהכבןד והכבןד שנעשה להורינו אינם נחשבים ונמדדים לפי גודל המעשה אלא לפי החסד והאהבה שבה, לפי מה שאנחנו רוצים להראות ע־י התנהגותנו! והכבוד יכול להיות אפילו מנכסיהם כמו שמצינו בפירוש לקמן דף ל״ב: ״אורו ליה רבנן לרב ירמיה ואמרי ליה לברי״ דדב ירמיה כמ״ד משל אב - וכן נפסק בי״ד ס׳ רימ םק*ה! אחר כונת הלב הולכים הדברים גם בזה ואחרי מה שהוא תוך תוכו של מחשבותינו אל האב ואל האם! מה שנעשה להנאתם ולכבדם צריך להיות מתוך אהבה עמוקה כי כל מה שנפעול לטובתם הוא אך מעט מזעיר ממה שאנו מחויבים להם, שהם המקור לחיינו הגופני וגם היינו הרוחני מהם ע״י חנוך ומופת! אם געשה מד, שנעשה בצרות עין אז רעה כל המעשה ואפילו אם היא גדולה הרי היא כקרבן שמחשבת זרה מפנלתו, אבל אם נעשה בנפש הפצה בשמחה ובטוב לב אז, הגם שאין בידנו לעשות אלא דבר מועט, הקרבנו ר,קרבן כראוי, קרבן חודה הוא, ירצה! ועתה נבוא ונחזה מה ששר אסף במזמור נו־ן! "האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה? זבח לאלקים תודה ושלם לעליון נדריך"... "זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלקים"! אם נרצה לכבד את אבינו שבשמים אין לנו לכבדו בבשר אבירים או בדם העתודים כי לו כל חיתו יער והוא ידע כל עוף הרים. ואף על פי כן נוכל לכבדו משלו (כמו שהבן יכול לכבד אח האב משל אב כמו דלעיל)! אנו מכבדים אותו אם הקרבן שנביא הוא אות לתורתנו אליו ברוך הוא, אם מתכונים אנחנו להראות ע־י הקרבן אהבתנו ויראתנו אותו ברוך הוא! אם נכוין ע״י ד,קרבן את לבנו לאבינו שבשמים אז הקב׳ה רוצה בקרבנות שלנו - אם אנו מודים ע״י הקרבן, אז ורק אז נלך בדרך הישר, בדרך אשר בו נראה בישע אלקים! הכבוד שבו נכבד את אבינו שבשמים אינו תלוי באבירים, הכבוד שבו נכבד את הורינו אינו תלוי בפסיוני - כאן וכאן הכבוד תלוי אך ורק ברצוננו הטוב, בו לבדו! באותה שעה שאבימי "נחין קאי על אביו עד דאיתער" והראה ע״י זה חיך הוא ידע לכבד את אביו כדיאות, באותה שעה זכה אבימי שמצא סמך למאמרו ״מזמור לאסף"! מפני שהוא שם דרך, ראה בישע אלקים — הנביא אסף העיד שמאמרו הדל הוא מאמר אמיתי! ה) בחרתי במאמר דאבימי לבארו כפי קט שכלי לכבוד אדמ״ור הרכ מוה״רר פינחס הכהן שליט״א ליום מלאת לו שבעים שנה כולם שוים לטובה, מפני שמאמר זה הוא לנו כמעט כהצטדקות כאשר נראה היך מנהלי הכלל החרדי, מנהלי אגודת ישראל עומדים במשמרתם עוד בעת זקנתם וגם בעת שיבתם ועובדים! עבודה קשה ורבה למעלה מכחם ־ ונחשד,! נחשה - ואעם־כ אנו מכבדיהם ונפשנו קשורה בנפשם, הלא אנחנו דומים ננדם כהבן שמטחין את אביו בריחים ואעפיכ