Nahalat tsevi · 1935-10-01 · Heft 1-3 (Oktober 1935) · p. Seite 108

-מכל הלין ,•משמע שלא משום פגימת הקריאה והתפלה לבד נצטוינו לדקדק כי •יש עוד •טעם אחר והוא מפני מראית העין ושמיעת האוזן לשמי ■שלא מדקדק בקריאה ובתפלה גורם ׳■שיחשדוהו;'ועוד אולי יכשלו אחרים ע״י הדברים המשובשים היוצאים משפתיו וילמדו דבר ■זר מפיהו. מובן שטעמא דפגימת הקריאה שייך גם במי שקורא ביחידות ובחדרו אבל מצר;מראית העין נראה רליכא עיכוב מון דדוקא ■במקום שיש ׳חשש שהרואים יחשרוהו שעושה איסור דאורייתא אמרינן כל מקום שאסרו וכו׳ אפי׳ בח״ח אסור!עיין מגן אברהם סי׳ שי״א ס״ק נ״ו. ועתה נוכל לבחון אם הטעמים האלה הנאמרים ■בחובת הדקדוק שייכים במי שמשנה ממבטא ׳;למבטא. בידוע שהרבה שינויים ■יש בין ההברה הספרדית להברה האשכנזית :הן.בקצת .אותיות ה! בתנועות שבאות בי״ת פעמים שהספרדים מחזקים במקום שהאשכנזים מרפים וכן באות ת׳ ומי שמרפה את החוק ומחוק את הרסה קרא שלא בדקדוק כמו שכתב הרמב״ם הלכות ק״ש.פרק ב" הלכה ט׳ כיצד ידקדק ׳ישמור שלא ירפה החזק ולא יחזיק הרפה וכו׳ והן דעת ׳שאר הפוסקים ואין לנו.פרשה. בתנ״ך שלא נמצאות שם אותן האותיות שנשתנה הברתם בפי הספרדים .והאשכנזים. נוסף לזה שבקרב המבטאים מבטא ספרדי יש חלוקים כי הספרדים האזרחים שבא״י;רובם :ככולם מחלקים בין. הברח עיי״ן להברת אל״ף וכן'מחלקים בדקדוק גדול בין הברח קמץ להברת פחח כגון;דו!ר וכגון בצור בצוי ועוד יש דברים שנזהרים ■ בהם ביותר אבל רבים הם אנשי אשכנז המבטאים "עברית' ובהכרתם לא ניכרים השינויים האלה ועי״ז רבו המלות שלא נשמעות כיאות ובפרט אינם׳ מדקדקים לחלק כדת. ההברה הספרדית בין מבטא החולם ובין מבטא הקמץ שבההברה האשכנזית כגון בא אל פרעה בא (בחולם) משתמע כאילו כתיב בא (בקמץ גדול) או בה וכגון ושמטו (קמץ גדול) אותו כל קהל ישר׳ משתמע כמלת ושמטו(בפתח) וכמו כן כי גרשו (בחולם על הגימ׳ל) משתמע כנרשו(בגימ״ל קמוץ) וכגון ‘׳אומר לד׳ סהסי ומצודתי משתמע אמר (באלף קמוץ) במקום. חולם וכגון בפסוק ועלץ השדה וכל יאשר ,בו,משתמע כאילו אמר בא 1בקמץ ובברכות השחר בברכת רוקע הארץ .על המים משתמע רקע (ברי״ש קמוץ) ויש נפקא מיניה * במשמעות, וכגון כי חיות חנה (חי״ת קמוצה) משתמע כמלת מ;יט ׳ . "רקע" שהוא לשון עבר משמע שהרקיעה היתה .׳ונגמרה מקודם אבל "רוקע" שהוא לשון פועל בינוני נאמר גם על העבר גם .על העתיד;ובפסחים קי״ט ע״ב אמר רבא ק״ש והלל גאל ישראל דצלוחא גואל ישר׳ מ״ט דרחמי נינהו ןע״כ וכמו- בן צריכין אנו לומר בברכת רוקע הארץ יעל המים כלשון המזמור קל״ו מפני שקב״ה מחדש בכל יום מעשה בראשית כדמצינן בחגיגה י״ב :ע״ב וילון אינו משמש כלום אלא נכנם שחרית ויוצא ערבית ומחדש בכל <יום מעשה בראשית ובמדרש תחלים פ״ט בדרישת הפסוק כי אמרתי עולם חסד •יבנה וכן דוד אמר לעושה שמים וארץ בתבונה 'וע״י מי הם עומדים על החסד שג׳ כי ,לעולם ■חסרו וכתיב בחרי׳ לרוקע הארץ על המים ע״י מי כי לעולם חסדו ע״כ הרי לך שספל רגע ורגע הקב״ה בחסדו הג׳ רוקע הארץ על המים ועיין בפרקי •דר׳ אלי1עזר פרק חמישי האיתא שם הארץ על התהומות היא נרקעח באני׳ שהיא צפה בלב ים כך הארץ צפה מרוקעת על המים שנ׳ לרוקע הארץ על המים ע״כ ועתה איך תרד׳ צופה אפי׳ שעה אחת ואיננה שוקעת אל תחתית הים;אם לא ע״י חסדו שעומד לעולם בכל עת ובכל שעה וע״כ אם ,משפתי הקורא "עברית" משתמע ,רקע בריש קמוץ תחת רוקע •אזי משתמע באזני השומעים דבר משובש והקורא ,נראה ח״ו ככופר. בחדושה של מעשה בראשית בכל יום . , ...• .1