Nahalat tsevi · 1935-10-01 · Heft 1-3 (Oktober 1935) · p. Seite 96

96 אומר חי שלא מעינו בשום מקום הל״מ בפסול מקוד, ואם ישנו בשום מקום יש לפרשו כמו הל*מ עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית דברייתא דמם׳ חנינה ג? שאינה אלא כלומר דבר ברור כהל־מ וכן כל באמת הלכה היא שאומר בשים עכ״ל והברטנורא שם בתרומות כתב וז״ל כל ודכא דתנינן באמת אמרו כאלו היא ה ל" מ אבל לאו דוקא ה לי" מ וגו¬ ו ה ר־ר צבי הירש חיות בחיר׳ ביצה י*ז כתב ודל אולם יפה דקדק הרמב־ם דדוקא היכא שנמצא לשון זה במשנה ונו׳ אולם ראה רש׳־י סוכה לח. רה ב*א ושם ברייתא היא וצ־ע. עכ״ל ותמיהה על הרה״ג שהוא בעצמו כתב ב־מ ס. ממש להיפך ודל וג״כ אין סברא על ענינים כאלו [ביין התירו וכירב] שאינם רק ענינים בעסקי מו*מ שיהו הלכות מסיני והגמרא שאמרה כאן הלכה הוא הלכות מדינה וגו׳ וע׳ חות יאיר בת׳ הנ״ל ציון ייח. באמת אמרו? א) זרעוני נינה שאין נאכלין מצטרפין אחד מכ׳ד בנופל לבית סאה. כלאים פ״ב מ״ב. ירושלמי שם. אמר ר*א כל מקום ששנו באמת ה ל " מ [ועל פי זה מנאה הרמב׳־ם בהקדמתו הנ־ל להל־מ עיל] ב) עגול של דבלה שנטמא מקצתו תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בון. תרומות פ״ב מ״א. ירושלמי שם [כמו למעלה.] נ) ה ח ז ן ר ו א ה ה י כ ן ה ת נ ו ק ו ת קודאין אבל הוא לא יקרא עמהן. שבח י"א. ירושלמי שם [כ״ל] ד) האשד. החוגרת בסינר בין מלפניה בין מלאחריה חייבת. שבת צב5 תנא כל באמת הלכה היא. ירושלמי [כ׳ל] ה) ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו. ב"מס. א״ר אלעזר עדה אמרה כל באמת אמרו הלכה היא. בירושלמי לא נמצא כאן מימרא דחא. ע* ר ש• י ד׳ ח באמת עד כאן פקודי הרמב׳ים בהקדמתו הנד! ו) ימי הזב והזבה וימי הסנרו של מצורע הרי אלו עולין לו נזיר נד: ר ש " י ד* ה באמת אמרו ודל הלכה היא למשה מסיני וגו׳ ולקמן מפרש מהיכא נמיר עכ״ל. [וע׳ שם נו? מייתי השים ברייתא תמיר לה במדת מה מצינו מקרא (במדבר ו׳ י׳א י״ב) וא»כ עכצ׳ל דיש כאן מחלוקת אם היא הל*מ או לא וקשה על רש״י שפתח בהל־מ וסיים באוקימתא תמיר לה מקרא?]. ומכים 6•ז מה׳ נזירות הל*ט ודל ודבר זה הל״מ הוא. ז) בן מברך לאביו ועבד מברך לרבו ואשד. מברכת לבעלה וכו־