Mannheim
Compact Memory

Nahalat tsevi · 1935-01-01 · Heft 4-6 (Januar 1935) · p. Seite 155

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Nahalat tsevi
Volume
V (5695) 1934/35
Issue
Heft 4-6 (Januar 1935)
Date
1935-01-01
Page
Seite 155 (sequence 89)
Belongs to
journal issue
OCR quality
61% known words query
IRI
…/2551369-2551405-2551408--1824-2553341
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

ו. ) מ ח י צ י ן סוכה ה: לד יהודה הילכתא גמירי לה וכר שם ו. אלא לר״מ . . . כי אתאי הלכתא לנוד ולבוד ודופן עקומה. ע י ר ו ב י ן ד: מחיצות דאוריי׳ דנהו וכו׳ לא צריכא לר׳ יהודה ולד׳ מאיר ובו׳ סונית הגמרא לכאורה צע־ג דמאי פריך מחיצות דאוריי׳ נינהו הרי תשובתה בצדה דאתי הלכתא ונרעה לדופן שלישית ואוקמה אטפח? וראיתי בחות יאיר בתשובה הדל שהרגיש בזה, נם הרש׳יש ור׳ צבי חיות שמו אותתם אותת בזה ונדחקו לתרץ דדין זה של דופן שלישית נכלל בדין לבוד. אכן לפע״ד אין מקום לסברא זו שהרי המקשה לא ידע עדיין דין זה דלבוד הל״מ כדמשמע מפשט לשון השים. לכך נלע״ד לבקש תרופה •באופן אחר והוא דבין לר״ט בין לר״י קבלה בידם דמשום שתי הליט נגעו בה אלא דבהא פליני דלר״י האחת מהם לאו דוקא לענין מלחא דסוכה נאמרה אלא סתמא להורות משך מחיצה כל דהו בי׳ טפחים וממילא משתמע דסוכה שאינה נבוהה י*ט פסולה ועוד בה שניה והיא המתנת מגרעות לבית ואוקמה לדופן שלישית אטפח ונם מלמדת כללא דנוד ונו׳ ור״מ פליג וס״ל דכל עצמן של אותן ההלכות תחייהו אמילי דסוכה נאמרו האחת נרעד. לדופן שלישית והשניה לנוד ונו׳ ולשון הש״ס נמי דיקא הכי דקאמר לר־מ כי אתאי הלכתא לנוד ונו׳. ובזה נסתלקה התמיהה על דברי הרמב״ם על שמנה בהקדמתו הדל שיעודן חציצין ומחיצין הליט בפני עצמן וחזר ומנה גם גוד ולבוד ודופן עקומה הל״מ בפני עצמן. ואם מדברינו כן הוא האמת יורה דרכו כי שתים זו שמענו וצדקו דבריו. הירל מכל זה כי גם הלכה זו ללמד דבר יוצא מן הכלל היא באה. וע׳ רש״י סוכה ד׳: ד" ה ושלישית אפי׳ טפח ודל דהכי אגמריה רחמנא למשה מסיני דבג׳ סגי ליה בטפח. ועי מימרא ד ר ב א סוכה ז. וכן לשבת מינו דהוי׳ דופן לענין סוכה הוי דופן לשבת ופי׳ ר ש * י ד ׳׳ ה וכן לשבת ודל דמנו דההוא טפח אגמריה רחמנא למשה במחיצת סוכה דליהווי ליה דופן שלימה לסוכה הוי נמי דופן בשבת דסוכה לענין שבת עכ״ל. ולכאורה קשה דהא זה כלל נדול לעדן הליט הובא בכמה מקומות בש״ס דמהילכתא לא גמרינן ודל ר ש" י נזיר ל. ד"ה הלכה היא ואין לנו ללמוד הימנו אלא מה שמסורת בידינו? אלא על כרחך לומר דאתי הילכתא ושינתה כביכול טבע הדבר ודבר חדש נתהוה על ידה וה״ה כאילו נשתרבב אותה טפח ונעשה דופן שלם לכל דיניה. ובעדן פרוץ כעומד ע׳ עירובין טו: פלוגתא דר׳ פפא ודה כריה דדי ר׳ פפא אמר מותר הכי אנמריה רחמנא למשה לא תפרוץ רובא ר״ה בדדי אמר אסור הכי אנטריה רחמנא למשה גדור רובא. וע׳ רש״י דה אגמריה ודל כדאמר בריש פריקין מחיצות והלכותיהן הל״מ. וע' ר מ ב׳ ם פ ט * ז מה׳ שבת הל׳ יח ודל וכל השיעורין האלו הל״מ הן. ז. ) ג ו ד ע י ר ו ב י ן שם. סוכה שם. שבת קא. ולימא גוד אחית מהיצתא וכו,. סוכה י ט. ורבא אמר לך וכו׳. רש׳י ד ׳■ ה דמחיצות ודל דכי אגמריה רחמנא למשה לנוד אחית במחיצה העשויה לחלל שלה אגמריה ולא

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.