Nahalat tsevi · 1935-01-01 · Heft 4-6 (Januar 1935) · p. Seite 146

146 כקה״ג לא לאיש ולא לאשה יהד אף דתקינו רבנן שיש להבעל פירות עכ״ס לא אמרינן דפקע זכות האשד. לגמרי מהגוף אלא דאף להבעל יש זטת בהגוף א״כ גופו של העבד עדיין של שניהם והוי כמוכר עבדו לפירות דאמרינן דבכה״ג שניהם אינן בדין יום או יומים וה״נ לענין שן ועין לא לאיש ולא לאשה למאן דס״ל ק״ם כקה״ג ומתורץ קר התום׳ היטב. ומעתה מתורץ ג״כ קו׳ התום׳ דלר״י דס״ל ק״ם כקה״ג ל״ל לתקנת אושא דבלא״ה אין ביד האשד, למכור בעודה תחת הבעל אבל לדברינו ניחא דמודה ר״י דגם לבעל הגוף א״ל זכות בהגוף רק דגם לבעל הפירות יש זכות נם בהגוף אלא דבאם שייר לעצמו הפירות כגון בכותב נכסיו לבנו לאחר מיתה מ״ה מכר הבן לא הוי מכר משום דאינו קנוי להבן ולא מידי מאחר דעדיין אגידא ביד הנותן דהד שייר לעצמו הסירות וק״ם כקה״ג ועדיין לא יצא מרשותו ומ״ה לא מהני קנינו של קונה אבל בנכסי מלוג אף דתקינו רבנן פירות להבעל וק״ם כקה״ג וא״ל להבעל זכות בהגוף עכי׳ז לא פקע זכות האשד, לגמרי וא״ל גם לדידה זכות בהגוף ובידה למכור זכות שיש לה בהנכסים ומ״ה צריכין לתקנת אושא דהבעל מוציא לגמרי מיד הלוקח. ומעתה נראה הא דאנן קיי״ל ק״ם לאו כקד,"ג ג״כ א״ל דהיינו טעמא דאם שייר לעצמו הנוף והקנה הסירות לאחר אמרינן דקנינו של הקונה לא מהני רק להפירות דאף דא׳־ל דכל שהקנה לו הפירות הקנה לו גם זכות בהגוף עכ״ז קנינו של הקונה לא מהני לקנות הנוף דהרי המקנה שייר לעצמו ג״כ הגוף ועדיין אנידא ברשות המקנה הגוף ולא יצא מרשותו כלל דאין קנין לחצאין וה״ג אם שייר לעצמו הסירות והקנה לאחר הגוף אמרינן ג״כ ק״ם לאו כקה״ג כגון בכותב נכסיו לבנו לאחר מיתה דכיון דרצונו להקנות הגוף לאחר ע״כ הא דשייר לעצמו הפירות היינו רק זכות בהפירות ולא בהגוף דאל״כ אלא דעתו להניח לעצמו ג״כ זכות בהגוף א״ב אין כאן קנין כלל דהרי מה שהקנה לאחר הגוף לא מהני מאחר דאגידא ביד המקנה אע״כ דלא שייר לעצמו רק זכות בהפירות ואין לו שום זכות בד,נוף ומ״ה קיי״ל ק״ם לאו כקה״ג ואין לו לבעל הפירות שום זכות בהגוף והיינו דוקא היכא דצריך קנין וקיי״ל אין קנין לחצאין ומ״ה לא קנה בעל הפירות בהגוף שום זכות אבל היכא דא״צ קנין א״ל גם לדידן מי שיש לו זכות בחפירות י״ל זכות נם בהגוף ולפי״ז לא קשה קו׳ התום׳ לדידן האיך מצינו ידינו ורגלינו לענין ביכורים דהרי אחין שחלקו מחזירין ביובל ואינו אלא ק״ם ולאו כקה״ג דהרי אף דאין ברירה והאחין שחלקו לקוחות הן עכ״ז אין צריך כאו״א לעשות קנין בחלקו דירושה ממילא בא וא״צ קנין וא״כ אף דאין לו רק הפירות עכ״ז אית לי׳ זכות בהגוף דקנוי לו לסירות דהרי ל״ל דלא קנה הזכות בהגוף דאין קנין לחצאין מאחר דאינו צריך מעשה קנין ושפיר מביא וקורא באחין שחלקו נם לדידן וא״ש. ומעתה נראה דדוקא באם נותן הסירות לאחר ושייר לעצמו הגוף כגון מוכר שדהו לסירות או להיפך בכותב נכסיו לאחר וש־יר הסירות לעצמו שא״ל דמה״ט ק״ם אינו כתה״ג דא״א לומר שיש נם לבעל הפירות זכות בהגוף דאין ק נין לחצאין אבל באם נותן נכסיו לשנים לא׳ הגוף ולא׳ הפירות בכה״ג דלא שייר לעצמו מידי ואין הנכסים אגידו ביד המקנה דהרי מרשותו לגמרי יצאו דא״ל דלכל אדא א״ל זכות בד,גוף זה לסירות וזה לגופו וטע מודו בכה״ג דק״ם כקד,־ג. ושוב מצאתי בנמ׳י ב־ב דס״ל דבכה״ג לכ־ע ק״ם כקד,*ג וה״ט דאחריך שאני ועיי״ש. והנה לפ״ד בדד נ*כ דד,קנה הבית לאחיו ר״ש לסירות ואחריו דהיינו הגות לח*ק