Nahalat tsevi · 1935-01-01 · Heft 4-6 (Januar 1935) · p. Seite 144

144 יוסף הראה לאחיו אות ברית, דא גרמת לי מלכו דא בנין דנטרית לה אי זכי ונמיר ליה שכינתא לא אתפריש מניה, אימתי מחקימת ביה כד אתנסיב והאי את עייל באתריה ובו׳ האי מאן דאקריב בריה קרבנא קמי הקב״ה רעוא דקביה בההוא קרבנא, ואתרעי ביה וקריב ליה ושוי מדוריה בתרין אדרין, ואחיד להאי ולהאי דאינון תרין אתקשרו כחדא רב׳ ישכון הצריך וכו׳ כל מאן דקריב בדיה לקרבנא דא כאלו הקריב כל קרבנין דעלמא לקמיה הקביה, וכאילו בני מדבהא שלימתא קמיה, בגיני כך בעי לסדרא מדבחא במאנא חד מליא ארעא, למנזר עליה האי קימא קדישא, ואתחשיב קמי קב׳־ה כאלו אדבח עליה עלוון וקרבנין עאניא ותורי, וניחא ליה יתיר מכלהו, דכתיב מזבח אדמה תעשה לי וכו׳ עיש א׳ שדי כל אינון דלא אתגזרו, מאי רשומא אית בהון שיין דלית וכו׳ בתר דאתגזרו נפקין אימאלין ועאלין בנדפוי דשכינתא ואתנליא בהו ירד רשימא קדישא ה' של אברהם ושרה ע׳י מילה עיש מאן תשר האי ברית איקרי צדיק וכו׳ וכו׳ מאן דשכיב בבת אל נכר וכו׳ דאעיל ברית קודש ואת קיימא ברשו אחרא וכו׳ לית קנאה קמי קב׳ה בר קנאה דברית קדישא וכו׳ וכר בקדמיתא כד עאלו ישראל בקימא דקביה לא עאלו כדקא יאות, מיט בנין דאתגזרו ולא אתפרעו, ולא אתגליא רשימא קדישא, כיון דמטו הכא מאי כתיב שם שם לו חוק ומשפט, תמן עאלו ישראל בתרין חולקין קדישא, בהאי גלויא דאתנליא רשימא דלהון ואקרון חק ומשפט וכו' מאן דזכי בצדייק זכי בנצ׳־ח והרד, ומאן דזכו בהו וכי במלכא קדישא וכו׳ נטירי דכנסת ישראל נדה, צדיק שפחה, נצה בת ע־ז, הוד זונה, ולא קריבו ישראל לטורא דמיני עד דעאלו בחולקא דצדיק עיש וכו׳ י* אגדות ומדרשים ל״א ל־ב: מאומה ערלה וכר גדולה מילה וכו׳ ואברהם לא נקרא שלם עד שמל וכו־ תינוק נקרא חתן, מילה שקולה נגד כל המצות הצטרפות מילה ודבור צא מאצטגנינות שלך עיש, אברם, אברהם עיש ריא: מילה מתמים, ערלה טמאה מכל הטומאות, אברהם מל עצמו בחצי יוה־כ וכו׳ ערלה מום. אברהם היה ירא שאחר שמל לא יבואו ב״א להזדווג לו. שדי, שאמרתי לעולמי די וכו׳ ערלת עין וערלת בשר עיש. המל את בנו כאלו כהיג וכו׳ מכאן אמרו חייב אדם לעשות משחה וכו׳ עד שלא נמול אברהם היה נופל על פניו וכו׳ ועכשיו שנמול היה יושב וכו׳ וכו׳ שמות, בשלח, נדרים פרקי ב״ר: פרקי ריאז