Nahalat tsevi · 1935-01-01 · Heft 4-6 (Januar 1935) · p. Seite 143

143 Kenner nie zweifelhaft war, daß dem jugendlichen Verfasser bei der Bearbeitung der Mizwoth die reiche Fülle der Quellen in ihrer Geschlossenheit gegenwärtig waren: T’nach, Talmud, Midrasch, Sohar, sowie die klassischen Forschungen der Vergangenheit (More Nebuchim, Ramban, Bechaj, Abarbanel, Kusari) dienten ihm als Grundlage, auf der er seine ״Versuche“ auf״ baute. Daß auch der Sohar. wie unserer Veröffentlichung zu entnehmen ist, nicht zu kurz kam, mag, soweit es nötig ist, nachdenklich stimmen und vielleicht auch zur Beruhigung beitragen. מילה קדושין כ׳-ט. שבת ק־ל וכר (מצות שביום) " קל*נ: במילה בעינן זה אלי ואנהו ובו¬ " קליד. הטפת דם ברית מצוד, ובו¬ " קליה: כל שאמו טמאה לידה נימול לשמנה ע״ש " קל״ז. מל של א- בשבת בשבת לא עבד מצוה. סנהדרין פ-ג, כ־ב, זבחים ייח, יבמות ע׳ וכו׳ ערל פסול לעבודה, אסור באכילת קדשים, תרומה, מע*ש, פטור מן הראיה, ערל, אונן, מומר, טמא ערל לענין הזאה. נולד מהול, נתגייר, לא נתנה פריעת טילה לא-א _ ע״ז דף כ״ו כיז, מילת כותי, נכרי מנחות מ״ב מילת נכרי, ברכה שי׳ רי״ף רמב״ם סמ-ג וםמ*ק a תנד וישלח ל־ד, שמות ד,. וארא וי, קדושים י״ט. בחקתי כיו. עקב יי. נצבים לי. יהושע ה־. חבקוק ב־. ישעי- נ״ב. ירמי׳ ד-. וי. ט׳. יהזקאל כ״ח מ״ד. זהר ת*א פקודא ז־ בנין דההיא חיה איהי דרגא תמינאה לכל דרגין וכו- ודא רשימו דאת ירד דאת רשים בבשרא קדישא כסא של אלי׳, אצטריך לתקין ליה כורסיא ולאדכרא בסומא דא כורסיא דאליהו הנביא ואי לא לא שרי תמן ערלה ופריעה, אינון זכר ונוקבע לך לך. כל מאן דאית ביה האי אות לא נחית לניהנם, אי איהו נטיר ליה כדקא יאות דלא עייל ליה ברשותא אחרא, ולא משקר בשמיה דמלכא וכו׳ דכתיב בה־ בנדו כי בנים זרים ילדו לית עלמא מתקיימא אלא על האי ברית. לא שליטו שאר עמין על ישראל אלא כד בטילו מנייהו ובו׳