Nahalat tsevi · 1934-10-01 · Heft 1-3 (Oktober 1934) · p. Seite 67

67 אפרו" ואלו הן: זרעוני גינה שאין נאכלין מצטרפין אתד מכ״ד מופל לתוך בית סאה הל״ט, ענול של דבלה שנטמא מקצתו תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו הל־מ, החזן רואה מהיכן התנוקות קודאין הר״ט, האשד. חונרת בסינר בין מלפניה בין מלאחריה הל־מ, ביין התירו לערב קשה ברך הל״מ, עכיל. והנה אין בדעתי להאריך כאן בענינא דבאמת אמרו משטרו וערכו ולעורר על דברי הירושלמי שהחליט אומר: כל באמת אמרו הלכה למשה מסיני ואי׳־ה לקמן כשאספר אל חוק כל ב*א הנמצאים בש״ם אז בקרת תהיה ושם אבא על המחקר אם בנים דבריו או לו אבל די בזה שהרמב״ם עצמו בספרו הגדול הביא המאמרות אלה לדינא ולא זכר שהם הלכות ל״מ ואלו היה כדעתו כאן גם שם למה היה כאיש מחריש? ובר מן דין פליאה דעת על מה זה ולמה זה בחר דוקא חמש מאמרות אלה והניח השאר כי רבים הס כאשר עיניך תחזינה מישרים לקמן ובפרט שלא חשכ בתוכם ההלכה של באמת אמרו ימי הזב והזבה וימי הסגרו של מצורע הרי אלו עולין לו [נזיר נד:] והרי הוא עצמו בספרו הנמל פ׳ו מה׳ נזירות הל׳ ט׳ כתב וז׳ל ודבר זה הל״מ! וזה בודאי תמוה מאד! ובדוחק יש לישב שלא מנה אלא אותן שמצא בחוב בהן בירושלמי בשם דא שהן הל״מ, [ע׳ לקמן] ולא איתברירא טעמיה. והנה החות יאיר בתשובת רחבת ידים (סימן קצב) כעומק חריפתו ובקיאותו חפיץ אורה על ענין החליט בכלל ובפרט והביא שם דברי הרטבים הנ״ל בכור הבחינה ועל כל אחד ואחד מן המנויים שמנה הרטבים הניף ידו בעים רוחו ובל אחד יביא במשפט יתנו עדיהם ויצדקו. ונלוו עליהם רבים אותם שלא זכרם הרטבים ומונה וסופר בתוכם נם מקצתם שהוא בעצמו מנמנם בהם האמת אתם שהם הל״מ והניח בצ״ע ועולה מנינו לסכום שבעים וארבע. ואולם לא זכר מלה מזה "שהם בולם" כמש־כ דירמבים, אף לא כלשון אפשר. ואחרי ראי הציקתני רוחי ועל זה אני נשען בבואי אחרי המלך ומלאתי את דבריו לקוטי בתר לקוטי אשר הקרה השם לפני למצא בשים ובראשונים נופך מוסף על החיי הלכות מצויינים בסגולת הליט ואצינם כאן. ואמנם מצד הדין לא ניתנו להכתב כאן אלא אותן ההליט שהשמיטם החיי. אכן כיון שספרו איננו מצוי ביד כל וגם שגיאות טי יבין זו טעיות הדפום כי רבו עד שילאה הקורא למצא דרך סלולה בסבכי היער הלזה ועולה על כלנה כי כמה וכמה הנהות והשנות בענין ההלימ אשר בימיו היו טמונים עוד בכתובים או שנתחדשי ביני ביני יצאו עתה לאור עולם ונתחדשה הלכה על ידם ולא זו אף זו נם לי בעני דעתי מקום הניחו אמתי להתגדר בו ולאסוף בעמדם אחרי הקוצר: על כן ולכן אמרתי יבואו חדשים עם ישנים לחבר את האהל להיות אחד. והדבר ידוע שלא כל ההל־מ הנמצאים בש״ס מפורשים הם בסגנון זה. ואדרבה הרבה מהם מתוארים בלשון "גמירי" או "דבר תורה" או "רמז". אכן לא כל נמיד ודת ורמז הנזכרים בש׳ם הם בנדר הל*מ רק מיעוטא דמיעוטא. ומזה נולדו כמה וכמה חלוקי דעות בין המפרשים והפוסקים הראשונים זה אומר ככה וזה אומר ככה. ולמען תחזינה עיניך מישרים קבצתים כאן כלם אל מקום אחד ואציגם לפניך להלן תזכה ותבחין. וזה סדור המערכות: א. מערבה נדולה (ההל־מ): מציון א' עד ציון כ״ה המנויים שמנה הרמב״ם (מלבד הבאמת אמרו); מציון כ*ו עד ציון ע*ז המנויים שטנה החות יאיר נוסף על הרמב״ם; מציון ע׳ח