Nahalat tsevi · 1934-04-01 · Heft 7-8 (April 1934) · p. Seite 219

219 Zur Klärung des Sachverhaltes nun hat die agudistische Arbeiter- Organisation das folgende Schreiben veröffentlicht, das bei unserem Leserkreise in seiner Originalfassung Interesse finden dürfte: חל אביב, כ׳א אייר תחדד תשובה גלויה לכבוי חרב הגאון רבי אלחנן בינום וסרמן שליטיא ר•« בישיבת "אהל תורה" בקיק ברנוביץ. רב גדול וגעלח מאד! שמחנו מאד לקרא את מכתב כיג ביטאגבלאט׳ גליון 182 עיר המאורעות בכפר סבא בתתו לנו הזדמנות לברר את המצב ואת עמדתנו אליו. ראשית-כל רצוננו לנגוע בשאלת העבודה העברית, שמעטים הם הבקיאים בה בחרל. לשאלה זו ישנה חשיבות יתרה א) מבחינה פוליטית, ב) כלכלית, ג) דתית. ממשלח המנדט קבעה את העליה היהודית לפי מדת הקליטה. מדת הקליטה תלויה בהתרחבות המשק היהודי בארץ ובאפשרת הכנסת פועלים יהודים לתוכו. אם ערביס תופשים מקומם של יהודים במשק היהודי, הרי מוקטן כח הקליטה ויחד אתו כה העליה. אין לשכח, כי ליהודים אי אפשר שיתפשו מקומם של ערבים במשק הערבי, הן בנלל התנגדות הערבים והן בנלל שכר הנמוך ביותר, שפועל ערבי החי רק על פתו מסתפק בו. באמור, מסתפק הפועל הערבי בשכר נמוך מאד, משום שאין הוא חיי משפחה ודואג לחנוך בניו במו יהודי. בדרך כלל הנו נע-ונד הפועל הערבי, מבלי יציבות. הפועל היהודי מוכרח לקבל שכר-עבודה המספיק לפרנסת משפחתו ולחנוך בניו ולחייו, שחם קבועים יותר. ההבדל בין שכר-עבודה שנותנים לערבי ובין זה שנותנים ליהודי הוא רב בערך, במעט כפלים ולפעמים אולי עוד יותר. שכר-עבודה לפועלים יהודים קבוע הוא בשוק, הריהו מינימום הדרוש לחיות חיים אנושיים, אולם שכר־עבודה לפועלים ערבים נתון לתמורות ולחלופים. ממילא מובן, שאם יפרץ הנדר פעם ופועלים ערבים יכבשו מקומות עבודה במשק היהודי, אז אין נבול עוד והמשק היהודי יהיה שטוף פועלים ערבים. זה יהרוס את כל היסודות הכלכליים של ההמונים היהודים. המצוד. של "והחזקת בו", "וחי אחיך עמך" וכוי בענין זה כל גדולי התורה בדעה אחת, שבל יהודי מחויב להעסיק פועלים יהודים, אם הם דורשים רק שכר- עבודה לחיות חיים אנושים. אמת שזה חל רק על אחיך כמצוות ועל מי שהוא בכלל עמיתך, אלא המצב בא״י הוא בך, שהן נותני העבודה והן מקבלי העבודה מעורבים מדתיים ולא־דתיים ומן הנמנע לעשות הפליה זו. אצל נותן־עבודה לא־ דתי עובדים גם דתיים ופועלים לא-דתיים עובדים נם אצל נותני-עבודה דתיים. ממילא גורל אחד לכל הפועלים ואם ננרעה זכותו של הפועל הלא-דתי, סובל בזה נם הפועל הדתי וכן הלאה. הואיל וברובם הנם נותני •עבודה, המעסיקים והרוצים להעסיק ערכים, יהודים לא דתיים — במאורעות האחרונים בכפר סבא היו