Nahalat tsevi · 1934-02-01 · Heft 5-6 (Februar 1934) · p. Seite 163

163 בתוספתא "שמא תכבד העבודה על אנשי בית אב" שהוא בא לפרש על זמן המקדש דוקא וזה אינו אלא על בנין העתיד חיו מצפים. ונסיים דברינו לפע״ד הוכחנו כי אנשי מעמר או אנשי משמר כל זמן .שבית המקדש קיים והם בעבודתם או אמצעית עבורה לא היו מתענים כלל ■וגם אסור להם המניעות המאכל כדי שיעבדו אח בוראם בשמחה, וזמן הרבה אחרי החרבן בעידן שאנשי משמר ומעמד לא הכירו עוד אח משמרתם הקודמת הנהיגו להתענות אבל גם אז לא התענה כל המשמורה כלח ,ד׳ פעמים בשבוע אלא כל משמורה ומשמורת נחחלקה בשבוע שלה לבתי אבות כאשר הנהיגה כן בזמן המקדש כן יש ללמוד ולהוכיח ממימרא חדא בירושלמי רגרסינן שם חנו וסנהדרין גדולה מתענה עמהן וסנהדרין יכולה להתענות בכל יום? מחלקין היו עצמן על בתי אבות (תענית פ״ר ה״ג) וכמו לאנשי סנהדרין קשה להם להתענות ד׳ פעמים בשבוע כן יש לומר שגם אנשי מעמר ומשמר לא היו מחענין ר׳ פעמים בשבוע, הלא אמרו בירושלמי שאל ינהיג אדם עצמו להתענות ב׳ ימים ביום הכפורים מפני הסכנה ומכ״ש שד׳ ימים בשבוע סכנה לאדם (עיין "שאלחוח" סוף פרשת בא). ממני חק׳ אהרן נייווירטה בעיר הבירה ברלין תע״א שכותב וחותם לכבוד חטי היקר חרב הגדול המפרסם לשם ולחהלה מו״ח זעקל הלוי באמבערגער נ״י שזכה למלאות שבעים שנה כן יזכה לראות בבנק ציון וירושלם. Büchersdiau. Aufruf zum Judentum vou Emil Bernhard Cohn. Verlag Siegfried Scholem, Bln.-Schöneberg, Halbleinen RM. 3— Es ist kein schlechtes Zeichen für das Buch eines jüdischen Autors in Deutschland, wenn heute seine zweite Auflage noch viel aktueller ist, als die erste, die vor 10 Jahren erschien. Cohns Buch hat damals für kurze Zeit Aufsehen erregt, wurde aber dann in den Bücherschrank gestellt. Das Zeitgeschehen wird dafür Sorge tragen, daß die zweite Auflage nicht so rasch vergessen wird. Sollte einmal eine dritte Auflage notwendig werden, wird der Autor hoffentlich sich auch noch zu der Erkenntnis durchgerungen haben, daß die Orthodoxie keineswegs dem Leben gegenüber so ״vernietet“ ist, wie er es manchmal zum Ausdruck bringt. Aber immerhin wir empfehlen dieses Buch jedem deutschen Juden zur Lektüre. Das Zeitgemäße seines Inhalts ergibt sich aus der Entstehungsgeschichte und sei mit eignen Worten des Autors hier wiedergegeben: ״Dieses Buch ist ein Werk der Reue! Ein Baal Teschuwoh hat es geschrieben, der zwanzig Jahre vor Gott ein flaches Leben geführt. Aber weil dieses Buch aus der Reue kam, so darf es nun auch münden zu einem Ruf der Reue: Juden kehrt um! Schlagt die Brust, schreit und überschreit euch, ächze, Osten, Westen, weine Blut, schlagt, ja, schlagt euch die Brust: