Nahalat tsevi · 1933-10-01 · Heft 1-2 (Oktober 1933) · p. Seite 44

44 die geschichtliche Tatsache: Jeden Abend flammte damals der Leuchter erneut durch ein Wunder anf. So war Gott wieder in Jsroels Mitte. So entzünden wir noch heute jeden Abend die Lichter aufs neue, und selbst der Letzte in Jsroel fühlt, daß Gott für ihn das Wunder am Öle der מנורה gewirkt. Zugleich verleiht uns die Wichtigkeit des Anziindens der Chanukohlichter eine Vorstellung von der Kraft einer Mizwohtat. Denn dieses Anzünden, die nämliche Handlung, welche so geringfügig ist, daß sie im Tempel nicht als עבודה, als Priesterdienst, gilt, ist im Reiche der Mizwoh so stark, daß sie hier alles bedeutet und auf diese Weise den Spruch aus משלי veranschaulicht: ,״ נר מצודEine Lampe ist die Mizwoh“. — — — — הערה בסוגיא רחצי שיעור. בשבועות כ״א: כתבו התורה כרש: ר" יוחנן דאית ליה בפרק בחרא דיומא ע״ד א" דחצי שעור אסור מן התורה אתי שפיר כרבנן דבחצי שיער ליכא מלקות ובסוף פרק גיד הנשה מוכח בחרא דכרבנן ס״ל, ונסמן חולין צח. ולא מצאתי הוכחה ברורה מדף הדל. ונ״ל דהתוס׳ כוונו להא דא־תא שם בדף קג: חלקו מבפנים ר יוחנן אמר חייב הרי נהנה גרונו בבז י ת. תו איתא התם "אמר רב אסי אמר ר יוחנן אפל חצי זית והקיאו וחזר ואכל חצי זית אחר חייב מ״ט הרי נהנה ג ר ו נ ו ב כ ז י ת " ואי ר" יוחנן סבר כרש א־כ למ׳יל לטעמא ד נ ה נ ה גרונו בכזית, אע*כ מוכח מכאן דר יוחנן ס״ל כרבנן. ובלה אתי שפיר לשון התו* "ובסוף פרק גיד הנשר■ מוכח בהדיא דכרבנן ס״ל". שוב מצאתי בתר 'שנים ביומא עד. רה רבי יוחנן "דכלהו כרבנן ס״ל מדלא שני ליה ריש לקיש ההיא כרש ואנא דאמרי כרבנן אלא ע״ב הבא לענין איסורא דקרא דבל חלב לא מיירי אלא באיסור בעלמא ובסוף פרק גיד הנשה קג: בעי ר יוחנן שעור שלם למלקות דאמרינן אבר מן החי שחלקו מבחוץ פטור מבפנים בתוך פיו ר יוהנן א׳ חייב הרי שנהנה גרונו בכזית וכוי. ש. שפייער. שטראסבורג, Chronik. Die Schwere des Verlustes, den die jüdische Gesamtheit durch den Heimgang zweier großer Führer in den letzten Woeben erlitten hat, ist durch die jüdische Tagespresse zum Ausdruck gelangt. Hier sei nur in Kürze zur Charakteristik der beiden מנהיגי הדור זצ״ל ein Wort von diesen selbst wiedergegeben, welche ihre Wesensart getreu wiederspiegelt. Der ״Chofez Chajim“ צ״ל?