Nahalat tsevi · 1933-05-01 · Heft 8-9 (Mai 1933) · p. Seite 293

293 חו׳פסין ביבמה לשוק ומספק אין לוקין הרי מוכח דס״ל דגם לשמואל לוקה בלא קידושין ומשני שפיר ביבמות שם דאמר שמואל בשומרת יבם של אביו הכתוב מדבר לעבור עליו בג׳ לאוין דלשמואל! לוקה אף בלי קידושין. ולשי׳ הריטב״א דס״ל דבלא קידושין אינו לוקה משום יבמה לשוק לשמואל צי״ל דמאי דמשני לעבור עליו בג׳ לאוין היינו אליבא דרב ולדידי׳ אפי׳ בלא קידושין עובר ולהכי משני לעבור עליו בג׳ לאוין ולשמואל משני הגט׳ איבעית אימא לאחר מיתה ולפי״ז יהי׳ חי׳ הראשון אליבא דרב ואיבעית אימא הוא אליבא דשמואל ולשי׳ הרמב״ם דס״ל רבכל חייבי לאוין אינו לוקה בלי קידושין מ״מ לרב דאין תופסק ביבמה לשוק בודאי הוא;עובר גם בלי קידושין והא דמשני האיבע״א אליבא דשמואל וגם י״ל כמו שהשיב הרמב״ם לחכמי לוניל דחלוי המחלוקת מקידושין ע״ח פלוגחא דאביי ורבא ואחא הסוני׳ דכחובות כמ״ר בעל ולא קידש לוקה ולהכי גם לשמואל אליבא דמ״ד דלוקה בלי קידושין הוי יבמה לשוק כשאר חייבי לאוין. ואיך שיתי׳ הלא גט׳ מפורשת ביבמות צ״ז ד ע ו ב ר על לאו דיבמה לשוק אף בלי קידושין והא אין קידושין ת ו פס י ן בה משום דודתו. ואין לומר משום דהוי דודתו ואין קידושין תופסק בה להכי חייב גם על ביאה גרידא כמו בזונה כותית וחייבי כריתית רהא בפשיטות נראה כיון רמצד יבמה לשוק בעינן קידושין אע״פ שיש בזה משום דודתו ג״כ מ״מ על יבמה לשוק אי אפשר שיתחייב בלי קידושין העולה מזה דבודאי ביבמה לשוק דמספק״ל אי קידושין תופסק אסורה בונות מספיק׳ p התורה. ומפורש בגט׳ דעובר משום יבמה לשוק בדודתו דלא תפסי בה קידושין. ועוד נראה דגם לשי׳ הבה״ו. דעובר בעשה דיבמה יבא עלי׳ ולא אחר הרי לא כתיב בי׳ ‘• הוי׳ ואיח בי׳ איסור עשה על ביאת זנוח. ודבר זה פשוט וצדקו חברי מעכח״ה. והתקנה להי׳ פלגש הלא יש ג״כ איסור דפלגש לשי׳ הרמב״ם כמבואר בשו״ע אה״ע סי׳ כ״ו ויעוי׳ במקנה בקו״א שם שכתב רהרמב״ם לשיטתו דס״ל דעל ביאה בלא קידושין אינו לוקה בחייבי לאוין הרי מוכרח דאיכא איסור דלא תהי׳ קדשה מיבמות ע״ח דאמר ר״י אי לאו דאמר ר״י וכו׳ מצרי שני במאי יטהר משום דאי לא כתב!קרא דהוי משכח״ל בביאה בלי קידושין אע״כ דעל ביאה גרידא עובר משום לא תהיי׳ קדשה ולפי״ז ראי' דגם במיוחדת אסורה דאל״כ הא משכח״ל בפלגש המיוחדת לו בלי קידושין. אולם י״ל רהתם קאי לר׳ יהודא דס״ל בסנהדרין דנ״ג דאין קידושין תופסק בחייבי לאוין ולדידי׳ בודאי בכל הלאוי עובר בלי קידושין ושפיר הקשה מצרי שני במאי יטהר. והנר. םש״כ דגם לשי׳ הרמב״ם במיוחדת אין לאו רק דעובר על עשה דכי יקח הא אפ״ל דבחייבי לאוין דלא משכח״ל קיחה דהא ע״י קידושין עובר בלאו א״כ אין כאן עשה כלל אבל הדבר מתמי׳ לומר דפנוי' שאין בה איסור אחר עוכר על ביאת זנוח בלי קידושין וחייבי לאוין מות רק במיוחדת. והיותר נראה דאף להרמב״ן החולק על הרמכ״ם וס״ל דאין לאו דלא תהי׳ קדשה מ״מ כתב בסה״ם בשרש ה׳ מפרש הברייתא דספרי ואל ■תחלל אח בחך להזנותה זה המוסר בתו פנוי׳ שלא לשם אישות או המוסרת עצמה ומסיק שם דלמאי דקיי״ל דלא כר״א ופנוי הבא על הפנוי׳ שלא לשם אישות לא עשאה זונה שהוא במוסר בתו שלא לשם אישות למי שאין לו אישות כנכרי ועבר וחייבי כריתות