Nahalat tsevi · 1933-05-01 · Heft 8-9 (Mai 1933) · p. Seite 292

הפנוי׳ לא עשאה זונה חמור! דאין איסור זונה תלוי באיסור לאו דהרי לשי׳ הרמב״ם כל חייבי לאוין בלי קידושין אינו לוקה מ״ם הוי זונה רק כל היבא דאסורה בנשואין משום איסור לאו ביאתו פסולה והוי זונה כמבואר בהרמב״ם פי״ח מה׳ א״ב ה״א וה״ה בת ישראל שנבעלה לאדם שהיא אסורה להנשא לו איסור השוה לכל או שנבעלה לחלל אע״פ שהיא מותרת להנשא לו כו׳ וכן הבא על הנדה אע״פ שבכרת לא נעשית זונה ולא נפסלה לכהונה שהרי אינה אסורה להנשא לו. וכן כפל בהל׳ ה׳: הא למדת שאין היותה זונה תולה בבעילה של איסור שהרי הבא על הנדה ועל הקדשה וכי׳ ולא נעשית זונה. ומי שנשאת לחלל נבעלה בעילה של היתר כמו שיתבאר ונעשית זונה עכ״ל. ולפ״ז יבמה לשוק אע״ס שג׳ דאין לאו בונות מ״מ נעשית זונה אלא הא דמבואר בירושלמי שכשרה לכהונה מזה מוכח דסבירא להו דבעינן זר מעיקרא. אולם גם לד׳ המהרש״א בפי׳ דברי הירושלמי דלא מחייבי מלקוח דרך זנוח דלא ■תהי׳ אשת המת דוקא דרך הוי׳ בקידושין,כ״ז לשמואל דס״ל קידושין חופסין ביבמה לשוק אבל לרב דס״ל דאין קידושי! תופסי! ביבמה לשוק בוראי דגם בלי קידושין אסורה דהכונה לא תהי׳ היינו לא תבעל כמבואר ביבמות פ״ס לר׳ עקיבא דאמר אין קידושי; חופסין בחייבי לאוין מאי כי לא תהי׳ לאיש זר כי תבעל וז״ל הריטב״א בקידושין ע״ח: ומיהו יבמה 'לשוק אליבא דשמואל דסבר דלא תהי׳ דכתיב בי, ללאו הוא ראתא כיון שהוא לשון הוי׳ וקידושין חופסין בה הו״ל בלא יקח ולדידי׳ קידש לוקה בעל ולא קידש אינו לוקה והרי זה מבואר יפה ווו שיטתו של הרמב״ן עכ״ל. הרי מפורש ברברי הריטב״א דדוקא לשמואל אינו לוקה בלא קידושין אבל לרב דס״ל אין קידושין חופסין ביבמה לשוק לוקה על ביאה בזנות של יבמה לשוק ולמאי דקיי״ל דקדושין תופסין ביבמה לשוק מספק כמש״כ הרמב״ם וטוש״ע א״כ ונוח בלא קידושין הוי ספק איסור חורה מלאו דיבמה לשוק ולחומרא. והנה בחי׳ נחמדים הנספחים להפלא״ה והמקנה סבנו הגאון זצ״ל הקשה קו׳ נפלאה לשי׳ רש״י ביבמות מ״ס רלרב אין לאו ׳כלל מהא ריבמות צ" ז בלא יגלה כנף אביו בשומרת יבס של אביו הכתוב מדבר ותיפוק לי׳ משום דודתו לעבור עלי׳ בב׳ לאוין וחי״ל משום יבמה לשוק לעבור עלי׳ בג׳ לאוין דלרב הא ליכא לאו כלל ביבמה לשוק ובאמת הריטב-׳א בחידושיו ליבמות הקשה מזה על שי׳ רש״י דהא •מבואר דאיכא לאו ובפשוטו נראה דלא מקשה הש״ס לרב ורק לשמואל יעויי״ש(ב) ולשמואל דס״ל רקרושין חופסין הרי בלי קידושין ליכא לאו והכא הוי דודתו דאין קידושין תופסין בה ממילא אין כאן לאו של יבמה לשוק בלי קידושין (ועיקר קושיתו שם להרמב״ס רס״ל דאין לאו על חייבי לאוין בלי קידושין והוסיף מסברא דגם החולקים על הרמב״ם ביבמה לשוק מודים רלא תהי׳ כתיב ובאמת כדבריו מבואר בריטב״א כמשכ״ל.) ופשוטו נראה רבאמת שי׳ של רש״י דלא כריטב״א ואף בלי קידושין ע״י זנות עובר בלאו דלא תהי׳ וכן מבואר בחינוך(ג) דלוקה על ביאת יבמה לשוק בזנות בלא קידושין וכן נראה בלשון הרמב״ם בסה״ט סי׳ שנ״ז אף דמספקא לן אם קידושין בי. ועיי׳ בערוך לנר יבמות צח. המו״ל, ג) חינוך ם׳ בי תצא טי׳ תקצח. היה רב גאון אחד השיב על בל השאלה דק דהעחיק דברי החינוך אשר הבאתי במאמרי בה״איודאעליט« וכתב שדי בזה. המו״ל.