Nahalat tsevi · 1933-05-01 · Heft 8-9 (Mai 1933) · p. Seite 291

291 provoziert habe und daß ich■ nach wie vor überzeugt bin, צנאוה daß ich nur in aller Bescheidenheit eine Pflicht erfüllt habe, die darin besteht, alle, die unsere geheiligten Eheinstitutionen!לא תנע בהם יד .angreifen wollen, zu warnen und abzuschrecken העתק תשובת הרב הגאון רשכבה״ג וכו׳ מו״ה חיים עתר גרארזענסקי שליט״א. ב״ה יום .ה׳ ז׳ טבח חרצ״ג. הוד כבוד ידידי הרה״ג חו״ב סוע״ה וכו׳ כש״ח מו״ה זאב צבי הכהן נ״י ד״ר קליין בבערלין ישא ברכה מאח ד׳. אחדשת״ה יקרת מכתבו הגיעני במועדו. הייתי מוכן להשיבו מיד, אולם לרגל מחלת הסבא קדישא החפץ חיים שליט״א אשר הובא הלום לשאול ברופאים והי׳ לי טרדות מרובות בעניני ישיבת ראדין אחרחי מלהשיב וסמכתי על מכתבי הגלוי הקצר שכתבתי לכחר״ה ועתה הנני להשיבו. והנה גופא דעוברא הודיעני מעכ״ת •כי לפני איזה זמן פרסם רב אחד כי מצא תקנה לבנות ישראל האלמנות הזקוקות ליבום והיבם אינו רוצה לחלוץ או שהוא במדינה אחרת רחוקה שאי אפשר לבא לשם כי יתירו להאלמנה להנשא לאיש זר ע״פ נימוסי המדינה "ציווילעהע" ותהי לו לפילגש ובדרך זה אין כאן איסור כי רק שומרת יבם שזינתה אסורה ליש אומרים לבועל אבל פילגש מותרת ואנן פסקינן דלא כהרמב״ם ופילגש מותרת. ורומעכ״ח השיב לו ב״איזראעליט" כי רוצה המתיר בדרך זה להתיר איסור יבמה לשוק ורב אחד בא להצדיק את דברי המחיר, וכת״ר הציע לפני אח כל העני;. נצטערתי מאד על כל הענין, אוי לנו שהגיעונו ימים כאלה שגברה שכחת התורה ובאים בקלות ראש להתיר איסורים חמורים כמו יבמה לשוק והיטיב רומעכ״ח לעשות בעמדו בפרץ לפרסם את האסור. והנה י מה שתולה הרב המחיר במה שמצא בשאילתות סוף פ׳ אחרי דשומרח יבם שזינחה מותרת ליבמה אף לכהן דהוי כפנוי׳ וכ״כ הבה״ג — בוראי לשון כפנוי׳ .היינו שיבמה לשוק איננה כאשת איש — כלשון הגט׳ ביבמות דצ״ו: אמר ר׳ המנונא שומרת יבם שזנחה אסורה ליבמה דרב אמר הרי היא כאשת איש ומפסלא בזנות ושמואל אמר אינה כאשת איש ולא מפסלא בונות — אבל לא שהיא פנוי׳ ממש ומותרת ל הבע ל •ל ז ר. — ובשיטות הבה״ג והשאילתות דאינה נפסלת לכהונה כמבואר בירושלמי פ״ב דסוטה הובא בחום׳ סוטה י״ח. דמותרת ליבמה ולכהונה משום רסבירא ■להו דיבמה לשוק דלא הוי זר מעיקרא ולא נעשית זונה. שוב ראיתי בשו״ת עמודי אור אה״ע שמפרש ג״כ ד׳ הירושלמי משום דלא הוי זר אצלה מעיקרא.(א) וכידוע שמחולקים בזה הראשונים ושי׳ הרמב״ם שבכל איסורי לאוין דלא הוי זר מעיקרא כמו יבמה. לשוק נעשית זונה וכן פסק בשו״ע. וצ״ל בשי׳ הרמב״ם שנטה מד׳ הירושלמי באשר לפי שיטתו סוגיות חלוקות בזה והכריע דהוי זונה, ומה שכ׳ המהרש״א בסוטה שם דאין בזה איסור לאו חנות בלי קידושין מותרת לכהונה וקיי״ל בא על א) דערה: אני ציינתי ורמותי גם על שו״ת מה רשי׳ם ח׳א פי' קפ׳א וגם שם איתא כן בהדיא. המו״יד