Nahalat tsevi · 1932-02-01 · Heft 4 (Februar 1932) · p. Seite 139

139 Er war einer von jenen Männern, bei denen es weh tut, wenn Meinungsverschiedenheiten völliges Einssein verhindern. Von ihm gilt צדיקים עצמן כלי מלחר־ nicht seine grolle Begabung, sondern die hinter dieser stehende große Persönlichkeit machte ihn zum גבור des jüdischen Kampfes.“ * ★ * Bei einer Gedenkfeier der Rabbiner-HirscU-Gesellschaft am Donnerstag den 4. Februar 1932 27. Schewat 5692 sprachen die Herren Rabbiner Dr. P. Kohn und Dr. 1. Breuer, deren Ausführungen unsere Leser in diesem Hefte wiederfinden. Wir möchten nicht unterlassen, an dieser Stelle unseren Dank für die zahlreichen Zuschriften aus dem ln- und Auslande zum Ausdruck zu bringen, welche an die Rabbiner- Hirsch-Gesellschaft gelangt sind und den tiefen Schmerz dokumentieren, der weit über Deutschland hinaus von unseren Gesinnungsgenossen empfunden wird, und der sich am charakteristischsten in einem vom 14. Schewat datierten Schreiben der palästinensischen Aguda-Zentrale äußert: "לא בן למשפחה גדולה ביטל מהיהדות, כי אם אח ובן של היהדות כלה. אנו יודעים בשל מה סבל הממה הגדול, בשל מה לא ירש את כשא אביו, מפני שירש את עמדתו המוצקה של אביו, מפני שאיתנות ואבירות אביו היו לו למתנה, והמנוה לא רצה לותר עליהם בכל מהיר שהוא. לא לנחמכם באנו כי אם להבטיח שיחד עמכם מתאבלים אנו על האבידה הנמלה, ואין אנו יבולים לקבל תנחומים, ואנו בטוחים שכל חלק של היהדות החרדית, היודע את עצמו והחמר בהכרת האיכות שלה מתאבל ומבכה את השריפה אשר שרף ד." לזכר עולם יהיה צדיק. Briefkasten. Rabbiner I. V. in A. Des allgemeinen Interesses halber möchten wir Ihnen an dieser Stelle auf Ihr gesch. Schreiben antworten: 1. Sie machen darauf aufmerksam, daß ואשבע Jirmijahu Kap. 5. Vers 7 von Rabbiner Hirsch im dritten Band der Gesammelten Schriften (Seite 85) übersetzt wird: ״Während ich sie in Eid nahm“ also mit ש ימנית, eine Lesart, die nur die nichtjüdischen Ausgaben haben, während alle jüdischen Ausgaben mit einer einzigen Ausnahme (von Herz Levi, Amsterdam) die Lesart ואשבע mit ש שמאלית aufweisen. Sie fragen daher, was Rabbiner Hirsch bewogen haben kann, die erstere Lesart vorzuziehen. Wir weisen zunächst