Nahalat tsevi · 1932-01-01 · Heft 3 (Januar 1932) · p. Seite 97

97 אפילו כבר כרה בור בעת בלותו חפירחה וי פול ישחת אשר רמה לפעול לאחרים. אודה ד׳ כצדקו, לא כאשר דמיתי, אלא כאשר טוב בעיניו להביא צדקו עלי תבל ואזמרה שם ד׳ עליון, באשר הוא עליון בשמים, גבוה על גבוה שומר אף כשנחמה על החפץ. מדרש: פן יטרוף כאריה נפשי, מה אריה זה ישב על טרפו ומפספסו כך היו דואג ואחיתופל יושבי; עלי לפספסני, סורק ואין מציל, אין אחד מכל אוכלוסין של שאול מלמד עלי זכות. אם גמלתי ש ולמי רע לישראל, ואחלצה צוררי ריקם באומות העולם; נראה דר״ל שחשדוהו שעשה חנינה לצוררי ישראל. ועדת לאומים תסובבך, בשעה שעדת לאומים סובבים אותך אחה משרה שכינתך במרום. יגמור נא רע רשעים מן העולם, ותכונן צדיק, ותכונן מלכותך צדיק העולם וממה שאתה בוחן לבות וכליות אנו יודעים שאתה אלקים צדיק. אמר ר׳ פינחס ממה שאנו חייבין לך ואנו מפקידים אצלך בכל יום ואתה מחזיר לנו יודעין שאתה אלקים צדיק ואין אדם נקרא צדיק אלא אם כן הוא טוב וכר צדיק ורע רשע וטוב שניהן שקולין זה כזה ע״ש. ולו הכין כלי מות וכר לדולקים, אמר ר׳ יוחנן אלו הרשעים שלבם דולק עליהם בחייהם בעברות, ר׳ יוסי אומר שהציתו האש בבית המקדש. רב אמר אלו שונאיהם של ישראל ורודפיהם שנ׳ על ההרים רלקונו. חפר, נ״ל עיקר הוראתו הגלות מצפוני ומטמוני דבר. מזה: משם חפר אוכל (איוב) לחפור אח הארץ (יהושע) וחפירת באר היא הוצאת העפר מתכלית ירכתי העמק. ויסוגו אחור ויחפרו, כי בושו כי חפרו, וכיוצא, הוא גלוי ערות הדבר אשר צפנו וגם טמנו עד עתה. בוש הוא היות ערוה בדבר שלא היחה בי עד עתה. כשתתבונן בכל מקומות בתנ״ך תמצא כי בו׳" נאמר על מי שדמה לעשות או להשיג דבר והובטח בו בפני רבים ולא נעשה תקוחו, ובזה הוא משותף עם יבש, שיבש מקורו ששתה ממנו עד עתה. על כן כשחחשכנה חמה ולבנה, בלבנה נאמר וחפרה הלבנה כי עתה ׳נתגלה ערוחה אשר• היתה בה כבר עד עתה אשר אין לה אור בעצם כי אם ע״י השמש ובחמה נאמר ובושה החמה שפסק ממנה כחה אשר היה לה עד עתה, ודוק. ח׳. ד׳ אדונינו, שעתה לא קבלו עול עבודתך כי אם אנו שאנו עבדיך ואחה אדונינו, מה אדיר שמך, אדיר הוא דבר אשר כבודו ויקרו מלא רוחב גדול סביבו (אדרת, הדר), אם כן מה גדול כח שמך למלא רוחב כל האp בכבודך. ה ו ד ך, נראה שההוד הוא ענין שבו נתגלה גבורת מי ושורש הוראתו סיד. תנה, צ״ע ונראה שהוא מקור כמו תת, כלומר יתגדל ויתקדש שמך בארץ אחרי שנתח הודך על השמים המספרים כבוד שמך. מפי עוללים ויונקים, כלומר להכיר בורא עולם איננו צריך למדעים רחוקים ורחבים, כי אם לב טהור וזך כעולל ויונק ועל זה יסדת עוזך, ואף שיבוא דור פריץ האומר לאביו לא ראיתיו ס״מ בכל עולל ויונק הילוד נולד דור חרש שבו רוח נקי להכיר בוראם. ועוזך הוא קדושת שמו הגדול המנצח בגבורתו ועומר בעוזו נגד כל המתפרצים מתחת אדוניהם ומחשבתם לשרוף מועדי אל בארץ, למען צורריך המבקשים לדחותך ממלכות הארץ שלא תעמוד עור נגרם