Nahalat tsevi · 1931-11-01 · Heft 1-2 (November 1931) · p. Seite 63

63 שעוברים על מצוה ד׳ בשגגה ובפחזות לפי שאינם שמים לב ודרכם מחמח קלות ראש אשר בקרבם לפיכן לא קאמר בעצת חטאים שאין להם עצה כלל אלה הולכים בקרי. לץ הם החוטאים בלשונם מדברת גדולות על ד, ועל, מצוחיו שמים אור לחושך וכר אעפ״י ■שעדיין אינם עושים הרע אלא יחדיו ישבו ולשונם תהלך בשמים. ועל כן קאמר אשרי האיש שלא הלך בעצת רשעים, שמעולם לא הלך לקראת הרע בכונה וכן אמר ר׳ שמעון בן פזי שאם הלך סופו לעמוד וכר ובדרך חטאים אף אם נמצא לפעמים ישם כי אין איש צדיק אשר יעשה טוב תמיד ולא ישגה לפעמים אעפ״י כן לא עמד שם אלא מיד שהכיר אח חטאו עזב דרך החטאה, ובמושב לצים לא ישב אף שהלך לפעמים את לצים שמזה אי אפשר להשמר כי כת לצים סביב יתהלכו ולא עזבו עדיין כולם את דרך ד/ כי רק ירחיבו פה יפטירו בשפה ושוחקים ומצחקים בעצמם על הטוב שהם עושים, מ״מ מעולם לא ישב אתם במושבם להתחבר עמם בליצנות. לעומת זה הוא אומר, כי אם בתורת ד׳ חפצו כלומר יועץ אחר לו והוא חורת ד׳ ואיננו חפץ כי אם הטוב בעיני ד׳, ובזה נשמר מעצת רשעים, ובתורתו יהגה יומם בשעת 'המעשים יהגה בתורת ד׳ לדעת חטוב והרע ואינו עוזב דרכו לקרי ובזה נשמר מדרך החטאים ואף לילה בעת המנוחה יהגה בתורת ד׳ ובזה נשמר ממושב לצים. ומה שכרו יהיה, כעץ שתול על פלגי מים כעץ שחול, נטוע לא נאמר, ללמדך שאפי׳ כל רוחות וכר אין מזיזין אוחו ממקומו, כלומר כעץ שחול בכונה על פלגי מים אשר לא יריקו לו כי אם הראוי והטוב, וזה תורת ד' אשר בה נשמר מעצת רשעים, אשר פריו יחן בעתו שאף את הטוב לא ימהר לעשות בנמהרי לב כי אם כל דרכיו יביא במשקל מאזני הזמן והמקום שלא כדרך החטאים, ועלהו לא יבול ואף עלה אשר לא יעשה פרי כי אם מחזיק ושומר ומחיה העץ, והוא דמיון שיחתו בעת המנוחה שלא יפעל פעולה, אף זה לא יבול, והיא כנגד מושב לצים, ומה גדלו בזה דברי חז״ל מניין שאף שיחת חולין של ת״ח צריכה לימוד שנאמר ועלהו לא יבול. ובזה כל אשר יצליח, בין לימודו, בין מעשהו, בין שיחתו הכל יצלח לטוב המכוון. 1 לא כן הרשעים לא אחת מכל אלה לרשעים. כי אם כמוץ, אף שידמו בנפשם שהם בריא אולם ויעשרו בדרך יצרם מ״מ אינם כי אם כמוץ שאין לו כי אם מראה החיים והמלאה, ותוכו אין, אשר תרפנו רוח, מפני שאין לו חבור וחזוק במקור החיים אשר עזב בשאט נפשו. על כן לא יקומו רשעים במשפט, על כן מפני שכל חחלח כונחם לא היתה ללכת בעצת ד׳ לא יקומו כי אם יפלו בבא ה׳ לשפוט אח הארץ, וחטאים אעפ״י שלא יפלו לגמרי, כי רובם לא משאט נפש כי אם מקלות ראשם חטאו, מ״מ לא בעדת צדיקים שיתאספו או סביב ד׳ השופט כל הארץ יקומו, כי רק הצדיקים והם אשר ■יכלכלו כל דבריהם במשפט ד׳, רק המה יהיו אז עדת ה׳ אשר במשפט יעמיד ארץ וקלי ראש בסורו לא יבואו. 1!