Nahalat tsevi · 1931-11-01 · Heft 1-2 (November 1931) · p. Seite 62

62 כי יודע ד׳ דרך צדיקים הלא הוא הכין דרכם ורק בדברו ובעצתו הלכו, על כן יודע הוא אח דרכם, לנהלם לטוב הנצחי, ורק הוא יודע אופן הגיעו לזה אף אם יעלם זה מעיני הבריות, כי כל מגמת פני ר׳ להצליח דרך צדיקים, כמו שאמר מושל באדם צדיק וכר וכאור בוקר יזרח שמש, יודרך רשעים הולך מעצמו לאבדון, ואינו צריך בזה למלחמת ד׳ נגדם, כי בפועל כפיו נוקש רשע, כמו שאמר שרוף ישרפו בשבת. ומן הלצים לא אמר כלום והם אשר משפטם יבא בסימן הסמוך. ב. כבר אמרו חז״ל ברכות ט׳: אשרי האיש ולמה רגשו גוים חרא פרשה היא דאמר ר׳ שמואל בר נחמני אמר ר׳ יוחנן כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פחח בה באשרי וסיים בה באשרי פתח באשרי דכחיב אשרי האיש וסיים באשרי דכתיב אשרי כל חוסי בו. רגש, נראה רהוראתו תנועה פנימית, נהלך ברגש, מרגיש והרגשה בדברי חז״ל. רוזנים הם נשיאי העם הנועצים תחלה מה לעשות לטובת העם, והמלכים הם המוציאים עצות הרוזנים לפועל.ואפשר שעל ד׳ ועל משיחו מוסב על כל הקודם למה רגשו ויהגו ויחיצבו ונוסדו על ד׳ ועל משיחו. על ד/ ועל משיחו על ד׳ הוא מלחמת הגוים ומלכיהם נגד ז׳ מצות שנתן להם ד/ ועל משיחו הוא שנאתם בישראל ובחפץ ד׳ להביא עת שלום ואחוה בארץ כמבושר על ביאת המשיח: ז׳ מצות המה המוסרות כי המה כולם ל״ח השמים רסן על לחי שרירות הלב, והבאת שלום זה לזה היא עבודת השלום אשר יקבלו הלאומים עבותות עבודתו: הא׳ הוא סור מרע, והב׳ הוא עשוח הטוב. , ננתקה אח מוסרוחימו מוסרות הם המעכבים מלעשות חפצם, והם ז׳ מצות אשר צום ד׳ (מדרש) על ר׳. עבות הם המכריחים לעשות רצון אחרים, והוא עבודת השלום אשר עתיד להנחן ע״י משית וכבר נתבשר ע״י ישראל ותורתו ועל משיחו. יושב בשמים ישחק מבלי קום להלחם בגבורתו נגדם ישחק בשבח לעצתם. אדנ׳, אשר רוחו ידבר בי, ילעג ל מ ו, אחרי היות פעלם לאפם ותוהו. ו א ז אחרי נפשם ממועצחם, אז ידבראליהם באפו ובחרונו יבהלימו, ומה ידבר: ואני, אח אשר רמיחם למחות מתחת השמים, נסכתי מלכי מלך שימלוך על הארץ לרצוני וחפצי. (כלומר הלא אני עשיתי ופעלתי ויסרחי, כלומר וכי שכחתם אותי לפי שישבתי בשמים, הלא כבר הזהרתי אחכם והיה לכם להזהר אשר כבר מימים רבים נסכתי מלכי ועי״ז היה לכם ללמוד ולא למדתם.) אספרה אל חוק, אחלי לספר למען יהי ברוב הימים לחוק, אספרה לחוק היה ר״ל שיתי׳ לחוק מיד. אל חוק, שיהי׳ לחוק אחר זמן, אחרי שעתיר הקב״ה להוכיחם על אשר היה להם ללמוד ולא למדו, אספרה נא ואפרסם למען יהי לחוק, דבר שאין לספק בו ולהעלים עיי ממנו.