Nahalat tsevi · 1931-11-01 · Heft 1-2 (November 1931) · p. Seite 60

60 מדרש: שמחר. לצדיק עשוח משפט, שטחה לצדיקים כשהקב״ה עושר. בהם מ״ד שמנקה אותם מעונותיהם וכן דוד כשפגעה בו מידת הדין התחיל שמח ואומר מזמור; וא״כ אפשר דה״ק הלא אתה ד׳ אעפ״י שתלקני הלא אף, מה אתה ד׳ וכל דרכיך חסד ואמת וחסד הוא ממך שלא תגיחני בעוני. פסחים ק י" ז ת״ר כל שירות ותשבחות שאמר דוד כנגד עצמו אמרן דברי ר׳ אליעזר, ר׳ יהושע אומר כנגד צבור אמרן וחכמים .אומרים יש מהם כנגר יצבור ויש מהם כנגר עצמו, אסרן בלשון יחיד כנגד עצמו בלשון רבים כנגד יצבור, ניצוח וניגון לעתיד לבוא, משכיל ע״י מתורגמן, לדוד מזמור מלמד ששרתה עליו שכינה ואח״כ אמר שירה, מזמור לדור מלמד שאמר שירה ואח״כ שרתה עליו שכינה ללמרך שאין השכינה שרויה מחוך עצבות. רבים רבים בקומה רבים בחורה. רבנן פתרין יקריא באומות העולם וישראל, אני שכבתי וגר אמרה כנסת ישראל;אני שכבתי מן הנבואה ואישנה מרוח הקודש הקיצותי ע״י אליהו שנ׳ הנה אנכי שולח לכם אח אליהו הנביא, יסמכני ע״י משיח. קומה ד׳ ר׳ פנחס בשם ר׳ ראובן ה׳ פעמים מקים דוד להקב״ה וכר אמר!לו הקב״ה דוד בני אפי׳ אתה מקימני אלף פעמים איני קם, ואימתי אני קם כשאראה עניים נשרדים ואביונים נאנקים וכר. 5» אל ק י צדקי מסבב צדקי ע״י הצרות וחיסורים אשר יפקוד עלי ליסרני. בצר אעפ״י שעודני בצר הרחבת לי נתח לי רחבת רוח בענותך אוחי. ע״כ ח נ נ י עשה עמדי אוח חסר בלבד לשמוע תפלתי. בני איש, מפסיק בתפלתו להוכיח בני אדם המלעיגים עליו שמתפלל ומצפה ישועה בתפלתו. כבודי, זהו תפלתי שאני מתכבד בעיני ע״י שאיני מצפה ישועה כי אם מד/ היא לכם לכלימה כי אתם מדמים זה דבר ריק והבל, ולא כן הוא, כי אם אתם ח אה בו ן ריק, ולא תבקשו כי אם כזב לכזב בעצמכם. ודעו כי לא דבר חדש הוא כי כבר הרבה פעמים הבדיל ר׳ לו בענין פלא והפלא את המתמים לו בחסר, ואף אותי ישמע ר׳ בקראי אליו. רגזו מה גרם לכם שתצחקו על המתפלל גאות שלכם ועורן לב אשר בקרבכם אשר אתם מתדמים בנפשכם שאין האדם נושע כי אם באלה שמביא בידו, וכל עוד עזרתו בו אין לו לפחד ולירא מדבר שאינו רואה וממשש בידים, על כן אמר רגזו אך הפעם ואז אל תחטאו בדבר הזה, ואם תבושו מלהורות על זה בפני אנשים, אמרו בלבבכם וכר שימו תודה על זה ביניכם לנפשכם אעפ״י שלא תגלו פחדכם לאחרים ותדומו סלה. ואז כשתבוא פחד אלק׳ בקרבכם יקל עליכם להנצל מכל פחד ע״י שתזבחו זבחי צדק, כלומר שתקריבו בקרבנוחיכם לד׳ נפשכם ותכרתו ברית ע״י זבח לעשות רק צדקה ומשפט בארץ אז תבטחו אל ד/ בוטח בר׳ הוא השם בטחונו בו, אינו בוטח בעשרו ובינתו, והוא דבר הנצרך אף בעת שלום, בטוח אל ד/ ענינו השקט ובטח בעת צרה ברעתו בטח כי ד׳ יושיענו ויצילנו אף שעדיין איננו נראה.