Nahalat tsevi
- Journal
- Nahalat tsevi
- Volume
- I (5691) 1930/31
- Issue
- Heft 9-10 (Juli 1931)
- Date
- 1931-07-01
- Page
- Seite 347 (sequence 63)
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 71% known words query
- IRI
…/2551369-2551387-2551395--0386-2551882- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
547 עד הגיעו לתעודתו התכליתית והמים עצמם יהיו לו חומה, להגן עליו, במדד. ידועה, «מפני אויב ומתנפל ומתנקם, וע״ז נאמרו בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו. (תהלים ע״ז). ביום ג׳ ברא ה׳ זרעים ודשאים ואף לישראל עשה כן, שנא׳ והמן כזרע גד לבן, ואומר, בנאות דשא ירביצני. כמו שברא ה׳ ביום ג׳ זרעים •ורשאים לפרנס ולעדן בם את בריותיו, אשר ברא, כן יצר ה׳ לישראל "יצירה חרשה כענין מעשה בראשית" (רמב״ן עה״ח), להיות להם למזון ולעדון, — והוא "מתולדות האור העליון, שנתגשם ברצון הבורא." (שם) ולא רק לשעה היה המן, כי אם לדורות עולם לצרך ישראל לעוה״ב. (שם). אבל גם בעוה״ז, בהיות ישראל עוד הפעם במדבר גדול ונורא, הוא "מדבר העמים", ובעת אשר הארץ תרוה את העמים דשן, תהיה לישראל כסלע איתן, אשר לא יזרע, אז משפע אותו המן ייניק ה' אח ישראל דבש מסלע ושמן מחלמיש הצור. וביותר לח״ח, העמלים בחורה ואינם עוסקים במו״מ עולמי. ברביעי ברא מאורות כד, אף לישראל ,עשה כן, שנא/ לא ימוש עמוד הענן יומם וגד, וגם זו בריאה קימת לעד, כמ״ש לא יהיה לך השמש יוגד והיה ה׳ לך לאור עולם, (ישעי׳ שם.) בחמשי ברא עופות, אף לישראל עשה כן, שנא/ ורוח נסע מאח ה׳ ויגז שלוים מן הים. וג״כ קיים לדורות (עיין יומא ע״ה.). בששי ברא ה׳ ארם ויפח באפיו נשמת חיים, אף לישראל נתן את התורה וחיי עולם נטע בתוכו ממקור החיים העליונזם הנצחיים. בקצרה ,כשם שבבריאת בראשית, מעשה כל אחד מששת הימים, הוא בריאה, עולם בפ״ע, וכלם מצטרפים ומשלימים את הבריאה הכללית, להיות אחת שלמה, כן כל מעשי ה/ שבשבעת שבועות יצירת עם ישראל: הגאולה ממצרים, קריעת ים סוף, המן, השלו, עמודי האש והענן — והתורה, שכל אחד מהם היא בריאה מקבילה לבריאות ששח ׳ימי בראשית, כלם מצטרפים ומשלימים צורת ישראל, בתור בריאה חדשה שלמה קימת לעד — גוי אחד באר,ץ. ♦ כמו כן היה המקדש, כאמור, בריאה, מעשה ידיהם של ישראל, שנא׳ בהם, ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים כר, וגם בבריאה זו נשנו כל פרקי בריאת ששח הימים, כמו שמבאר בע״הט והולך: ביום הראשון ברא ה׳ שמים ומתחם, להיות שם שכינת עזו, כנגדם ברא ישראל בארץ שמים חדשים — המקדש כנ״ל. ולא רק קדושה אחת ומקדש אחד ברא, כי אם מקדשים (לעיל ב׳), זה למעלה מזה, מובדלים זמ״ז לא רק הבדלה מקומית, כי אם עקריח כהבדל בין המים העליונים לתחתונים, כמ״ש והבדילה לכם וגו׳. ולא רק המקדש בריאה חדשה, כי גם כל חלק מחלקיו ופרק מפרקיו הוא יצירה בפ״ע קימת נצח (ספורנו ,ריש פקודי, עיי״ש), כל אחר מקביל למעשי יום אחד מששת ימי בראשית: השלחן עם לחה״פ כנגר מעשה יום ג/ המנורה כנגד מעשה יום ד/ הכרובים שעל הארון כנגד מעשה יום ה/ והכהן הגדול, הנכנס לפני ולפנים, כנגד בריאת האדם ביום הששי. כאמור היה המקדש של שלשה מקדשים, מובדלים זה מזה וקדושתם זו!למעלה מזו: קה״ק, ההיכל והעזרה. יאלה שלש קדושות, שנוצרו ע״י משה