Nahalat tsevi · 1931-07-01 · Heft 9-10 (Juli 1931) · p. Seite 345

345 Herr Oberrabbiner Sonnen-| feld, Jerusalem, für die Erziehung | der Kinder in Erez Jisroel festgelegt hat, und der Tatsache, dafe Herr Oberrabbiner Sonnenfeld demVorstand der Rabbiner Hirfch- Gefellfchaft angehört. Die genannte Zeilfchrift meint, da& Rabbiner Hirfchs Erziehungsprinzipien andere gewesen seien, als die äugenblicklich in Jerusalem geltenden. Wir hatten Gelegenheit, uns über diese Frage mit Herrn Rabbiner Sonnenfeld persönlich auszusprechen und glauben, dab seine diesbezüglichen Äußerungen auch eine weitere Öffentlichkeit interessieren dürften. Herr Oberrabbiner Sonnenfeld meint, wenn er zu den Zeiten von Rabbiner Hirfch in Frankfurt gewesen wäre, hätte er sicherlich sich ebenfalls zu denselben Tendenzen bekannt, wie Rabbiner Hirfch. Es sei ihm aber sehr zweifelhaft, ob Rabbiner Hirfch in dem heutigen Jerusalem das nämliche Programm durchgeführt habe, wie in Deutfehland. Im dama'igen Deutfchland, in welchem die jüdifche Sache rettungslos verloren fchien, war nur der Weg möglich, den er eingefchlagen hatte. In Erez Jisroel liegen die Verhältnisse insofern anders, als dem schulmäbigen Erfassen aufeerjüdifcher Bildungselemente starke Bedenken gegenüber stehen, nachdem hislorifch diese Frage zu einem Schiboleth geworden ist. Wohl aber hat Oberrabbiner Sonnenfeld keinerlei Bedenken, dafe jüdifche Menfchen sich auf privatem Wege Kulturinhalte als חולין שנעשו על טהרה הקודש im Sinne Rabbiner Hirfchs aneignen. Wir verweisen im Übrigen conform auf die Einstellung der Agudas Jisroel, welche in allen kulturellen Fragen jeweils den zuftändigen Autoritäten des Landes die letzte Entscheidung über alles Programmatifche in den von ihr subventionierten Schulen überläfet. זו המשמעת החפשית, אשר החכמה תעשה אותה עטרת תפארת לראשה, המתבלטת בהכנעת האדם המוחלטת תחת רצון ה׳ ומצוחיו ותמלא אוחו עז וחדוה והכרה עצמית, הלא היא תכלית השלמות האנושית, אשר לא זכו לה רק בני ישראל, עט ה׳. והיא המעטרת את מעשה איש הישראלי ונותנת לו ולעושחו אחרית ותקוה וקיום עדי עד. ואז, בהיותם חדורים נעם ה/ הבא לאדם עקב המשמעת השלמה הזאת, התפללו בני ישראל, שתהי׳ הבחירה תמיד בידם, למען אשר יעשו מעשיהם בחפצם וברצונם הטוב והשלם ובכונה הרצויה, אך אתה ה/ התפללו, תכון את מעשינו ותורנו מה נעשה ואנחנו נעשה ונקיים. ,,ומעשה ירינו כוננהו״ — אתה במצותך ואנחנו במשמעתנו, ער שיקרא שמך על מעשה ידינו, כמ״ש "מקדש ה׳ כוננו ידיך" (עיי; כתובות ה׳). ואז יהי נעם ה׳ אלקינ״ו עלינו לעולם. Redaktionsschluss der nächsten Nun!mer 23. August 1931 — 10. Elul 5691.