Nahalat tsevi · 1931-06-01 · Heft 8 (Juni 1931) · p. Seite 260

i6ö ו־/ ובענין דש מבפנים וזורה מבחוץ כבר הבאתי דברי הרמכ״ם פכ״א מה׳ איסורי ביאה ושו״ע אה״ע סי׳ כ״ג דאסור ובמקום סכנה עיי' תשו׳ מהרי״א רכ״ב ושו״ח כתב סופר אה״ע סי׳ כ״ו. ואופן זה הוא חמור מתשמיש במוך דהוי 'כמעשה ער ואונן ולאחרים ער ואונן שלא כדרכן שמשו. ועיי׳ בחשו׳ מחנה חיים סי׳ נ״ג ונהרי אפרסמון דהביאו תוספתא נדה פ״ב לראי׳ דבמוך בשעת תשמיש עסקינן דאיחא שם ג׳ נשים משמשות במוך שהי׳ רבי מאיר אומר דש מבפנים וזורה מבחוץ והגר״א בהג״ה לחוס׳ על הרי״ף הגי׳ שהי׳ רבי אליעזר אומר והוא ר׳ אליעזר מיבמות 1ל״ד מניקה כל כ״ד חורש דש מבפים וזורה מבחוץ. אבל מהתוספתא משמע עכ״פ כי תשמיש במוך ודש מבפנים חרא מילתא הוא ולא כחשו׳ הרא״ש המובא ׳בשו״ע וצ״ע ועיי׳ בכתב ,סופר הנ״ל. — ופלא שלא הזכירו כלם י כי הרמב״ם חשב ׳קטנה כדש מבפנים וזורה מבחוץ. ה׳. תשמיש שלא כדרכה. ביבמות ל״ד משמע דהוי מעשה ער ואונן והקשו התוס׳ .מנדרים כ׳ ההיא איתחא דאחיא לקמי׳ דרבי ואסרה לי׳ שלחן ערכתי לו והפכו אמר בחי התורה החירחך לו. ותירצו חרא דבנדרים איירי בלא :הוצאת זרע ועוד ררק באקראי שרי ולא בער ואונן בתמידות. וב׳ התירוצים הובאו ברמ״א אה״ע כ״ה. והראב״ד פי׳ תשמיש שלא כדרך פנים כנגר אחורה של אשה, ■ובפנים מאירות ח״ב קנ״ח מביא דשלא כדרכה היינו בפי הטבעת ממשכבי אשה שני משכבים יש לה לאשה ובזכר א״א בענין אחר. ופלא על הר״ן נדרים כ׳ רכחב התורה החירחך לו דכחיב כי יקח איש אשה שתהא לקוחה לו 'לכל חפציו ולמה לא הביא ממשכבי אשה. — ועיי׳ בישועות יעקב על אה״ע כ״ה דבזמן הזה כל שלא כדרך אסור. ועיי״ש. ר. המהרי״א בסי׳ רכ״ב יו״ד פי׳ משמשת כדרכה והולכת שתלך מיד לאחר תשמיש כדאיחא בכתובות מערה ונופצת. ז׳. ■ובשתיית כוס עקרין עיי׳ ש״ע אה״ע סי׳ ה׳ "ואשה מותרת לשתות כוס עקרין ■כדי לסרסה ער שלא חלד". והביא הח״ס אה״ע סי׳ כ׳ רלא שרי רק אם 1כבר קיים האיש פרי׳ ורבי׳ ובמקום צער לידה כי ההיא דאיחחא דר ׳חייא בימות ס״ה דשחתה סמא דעקרחא משום צער לידה. וכתב עור רבזה״ז צריכה ׳רשות בעלה דשאני בזמן ר' חייא דהי׳ יכול לקיים מצוה ולערב באשה ׳אחרת ועיי׳ גם בחשו׳ אבני נזר אה״ע סי׳ א׳. ח׳. ולענין 'סירוס עיי׳ בש״ע אה״ע סי׳ ה׳ דבאיש חייב אבל באשה פטור אבל אסור. ועיי׳ בטו״ז שם דסובר דאי; סירוס בנקבה כלל והאיסור רק משום רמצערינן ■לה והוי כמו צער בע״ח. אבל אולי היא עצמה רשאה. והנה באיש גם ההמצאה החדשה לחדש נעוריו ע״י נתוח של הפרופיסר ש ט י י נ א ך הוי ׳בכלל סירוס. — ואם גם השחתת כלי ההולדה של אשה ע״י שריפה בזהרי רענטגען (רענטנענבעשמראהלונג) לזמן ידוע שאחרי עבור איזה שנים חשוב האשה לאיתנה אי הוי בכלל סירוס היא שאלה — דאולי רק סירוס אסרו באשה 'אשר לא חשוב עוד אבל כגון האי אולי טוב עור משחיית כוס עקרין ואולי מותר אם האיש קיים כבר פ״ו ובמקום צער לידה וברשות הבעל. וצ״ע.