Nahalat tsevi · 1931-06-01 · Heft 8 (Juni 1931) · p. Seite 259

259 .לד« אוטם ברחמה דאוסר דש מבפנים וזורה מבחוץ ולא אוסר ג״ב מוך בשעת תשטיש אלא ודאי דמותר בשעת סכנה. ובעל צמח צדק החדשות סי׳ פ״ט הוסיף כי חכמים לא אסרו רק באלו ג׳ נשים משום דעפ״י רוב אינן מתעברות וע״ב סמכינן אמן השמים ירחמו אבל בנשים שעפ״י רוב מתעברות מתירין גם חכמים בשעת סכנה. ולדידי׳ אין צריך להיות סכנה ממש כי די כבמניקה דהוי הסכנה רק ספק ספיקא וסכנה כזאת מותרת. וכאלו המקילים סוברים שו״ח הרדב״ז ח״ג חקצ״ו שכתב דאם הנשים יראות שאין להם זכות רשאוח לתת מוך באותו מקום בשעת תשמיש שלא חחעברנה וכן פוסק שו״ח דברי מלכיאל סי׳ ע׳ ושו״ח זכרון יהונתן מהגאון מהר״י מביאליססאק אה״ע ג/ ור׳ ולמן מרגליות ו״ל בטיב גיטין בהגה' על ש״ע אה״ע כ״ה, וכן שו״ח דברי יששכר קל״ח. ושו״ת אחיעזר כ״ג מהגאון ר׳ חיים עוזר שליט״א גרארזענסקי מחיר במקום סכנה מטעם דהזרע הוי רודף כמו העובר דשרי להמיתו מטעם סכנת אמו. והמהרש״ם במפתחות ח״ג סי׳ רס״ח הביא סברא זו ודחה אותה. ויש •לדחות גם מטעם שדחה בעל תפארת ישראל דברי הרמב״ם דעובר הוי רודף דאין רודף אלא מדעת. ומאחר ששמענו כל הסברות של המחמירים ושל המקילים נראה כל אלו התחבולות שהמציאו מחדש למניעת ההריון. א׳. אם יש להתיר להבעל ללבוש כים של גוממי ע״ג האבר בשעת תשמיש. שאלה זו הביא המהרש״ם במפתחות לחלק ג׳ סי׳ רס״ח ואוסר דהוי הוז״ל ממש והמיקל בזה עתיד ליחן את הדי; וכן בשו״ח שבט סופר אה״ע וכן בשו״ח פרי יהשדה ת״ב. ובהשאלה סי׳ רס״ח וכן בשבט סופר הובאה השאלה אם מותר [להבעל לשפוך זרעו לתוך צנצנת והרופא יקלח הורע לתוך רחם האשה ועי״ז תתעבר ותלד. ועיי״ש. ב׳. אם האשה רשאה להכניס בעומק פעסאר (Ocelusiv-Pessar) שמכסין בו פי האם והעלה להתיר בשעת סכנה המהרש״ם ח״א נ״ח וכתב דאינה דומה כלל למשמשת במוך דהוי כמשליך זרעו על המוך ויש לפרש דכ״ע מורו להקל במקום סכנה אבל החמיר בזמן טבילה וסמוך לוסת דאז עפ״י רוב נשים מתעברות והוי כמאבד הזרע בידים. ובמחילת מכ״ת הרמה דל״נ איפכא דגם המקילים במוך יאסרו בפעסאר יען שסוגר פי המקור. דהנה גם המוך יש להכניס בעומק כמו הפעסאר ולרש״י אסור משום דהוי השחתת זרע ועיי׳ בחשו׳ צמח צדק החדשות רהוא מקור המקילים וכתב דמוך מותר "דלא דמי למטיל על העציב והאבנים שיוכל להיות שגם המוך לא ימנע בהחלט מלהזריע אם יצא הזרע דרך המוך דפשיטא רלא דמי למטיל על עצים ואבנים" הרי דלא התיר אלא משום דאפשר שיכנס הזרע משא״ב בפעסאר. ועיי׳ גם בחשו׳ יד אלי׳ חלק הפסקים סי׳ ע׳ תשובה נפלאה וכתב כעין הצ״צ בזה דלא הוי פסיק רישא. ובתשובה הארכתי להוכיח נגד המהרש״ם. ג׳. ליחן איזה קורט סם או משיחה (זאלבע) באותו מקום בשעת תשמיש כדי לאבד ולהשחית את הזרע. — שאלת זו הובאה בחשו׳ אמרי יושר ח״א סי׳ קל״א והעלה להתיר במקום סכנה רזה עדיף ממוך ומפעסאר דהוא דבר שנימם חיכף בגוף האשה ומתערב עם זרע האיש. ועיי׳ גם בחשו׳ תשורת שי סי׳ ס״ד ובשו״ח לבושי מרדכי אה״ע סי׳ כ״ז.