Nahalat tsevi · 1931-06-01 · Heft 8 (Juni 1931) · p. Seite 258

iss מלאכותית נעשית בידי אדם וע״כ מר כדאית לי׳ ומר כדאית לי׳ מחלק בין אם )המניעה היא טבעית או ■נעשית בידי אדם. והדבר פשוט אבל כנראה הרבה מן האחרונים לא נחתי לחלק. ובתשובה בענין זה הארכתי והוכחתי כראיות ברורות שכן הוא אבל כאן לקצר אני צריך. ולהלכה כל נושאי דגל ההוראה הרמב״ם '׳הטור והש״ע אינן מביאין האי דג׳ נשים רק הרמב״ם מביא פכ״א מה׳ איסורי ביאה לפיכך לא יהא אדם דש 'מבפנים וזורה מבחוץ דהוי הוצאת זרע לבטלה ואל ישא קטנה שאינה ראוי׳ לילד. ולהלן עוד נדבר מזה. ולהלכה ןפוםק החח״ם יו״ד סי׳ קע״ב דבשעת תשמיש אסור ליתן מוך אף בשעת סכנה דהלא כחכמים פסקינן נגד רבי מאיר ורבי מאיר מחיר בג׳ מוך בשעת תשמיש כשי׳ רש״י משום סכנה אבל חכמים 'אוסרין אף בשעת סכנה אבל לאחר תשמיש אולי גם חכמים מחירין ואולי גם צריך משום סכנה. וכפסק החח״ם סופר פוסקים כמעט כל גדולי ההוראה באונגארן. בינת ארם שער בית הנשים סי׳ ל״ז, שו״ת אמרי אש יו״ד ס״ח, מהר״ם שיק חו״מ נ״ד, שו״ת בית יצחק אה״ע סי׳ צ״א, שו״ת נהרי אפרסמון כ״ט, שו״ח נטע שורק ו/ ט׳, שו״ח באר שמואל ס״ו, שו״ח מהרי״א יו״ר רכ״ב, שו״ח אהל אברהם מר׳ אברהם קרפלם מן סי׳ צ׳ עד סי׳ ק״ב, שו״ת שבט סופר אה״ע ב/ שו״ח יר יצחק סי׳ ס׳ ובכמה מקומות, ושו״ח אבני נזר מהגאון מסאכאטשאוו ז״ל מסי׳ ע״ט ער פ״א. וזכרון יהורא אה״ע סי׳ ג/ ופרי השרה ח״ב, וערוגות הבושם יו״ר קפ״ז. אבל הר״י עטטלינגר בבנין ציון קל״ו החמיר עור ׳יותר ואוסר אף במקום סכנה אף בקנוח במוך לאחר תשמיש ודעתו כיון דרש״י ס״ל דאשה מצווה אהשחתח זרע דבעלה א״כ לאחר תשמיש דהוי הורע ־בעין ודאי אסור. וראייתו מריטב״א כתובות ל״ט דכתב: אעפ״י דאשה לא מיפקדה אפרי׳ ורבי' אסורה להשחית זרע בעלה וכו׳ אבל להשחית זרע בעלה הראוי להוליד ולאברו במוך אפילו לדירה ואפילו הי׳ המוך מונח בשעת תשמיש ומשמע רמכ״ש לאחר תשמיש. וע״כ גם לאחר תשמיש אסור. וכדעתו פסק גם הגאון ר׳ עקיבא איגר ז״ל כתשו׳ ע״א אבל כתשו׳ ע״ב חזר בו מטעם דהלא מותר בדיקת טהרה במוך לאחר תשמיש ופוסק כח״ם. ועיי׳ בחשו׳ משיב דבר להגאון נצי״ב ז״ל סי׳ פ״ח דסותר ראי׳ זו. וגם בבית מאיר פוסק כתשו׳ .בנין ציון וכן משמע מחשו׳ חוח יאיר יסי׳ ל״א וכן פוסק בהדיא בעל שואל ומשיב מה״ח חלק ד׳ י״ג. ׳ ויש להביא ראי׳ לח״ם מנדה ג' דאיחא שם משמשות במוך מאי איכא למימר דלכאורה משמע דהלכה כר״מ דאיירי מג׳ נשים וכן הקשה בית מאיר אבל בשו׳ משיב דבר פ״ח מוכיח ראיירי לאחר תשמיש משום דכתב שואבת הזרע ולא קולטת וא״כ משמע דלרבנן דהילכתא כווחייהו לאחר תשמיש מיהא שרי. ולדברי הבנין ציון איך נפרש גט׳ נרה הנ״ל. — ושי׳ המקילים ובראשם בעל חמרת שלמה דבשעח סכנה מותר גם מוך בשעת תשמיש כי רבנן אסרו מוך בשעת תשמיש רק משום רסברי דמן השמים ירחמו ואין כאן סכנה אבל אם יש סכנה ודאית מחירים גם הם כר״מ וכשי׳ רש״י גם מוך בשעת תשמיש ועיי׳ חמדת שלמה מ״ו דכחב דגם ר״ת מודה לזה בסכנה גמורה וראי׳ מש״ע אה״ע סי׳ כ״ג שהובא חשו׳ הרא״ש מאשר. שיש