Nahalat tsevi · 1931-04-01 · Heft 6 (April 1931) · p. Seite 215

כ 215 מעשיו ומדותיו עם אלקים ואדם וחיה מחנהו קדוש, שם ישכון כבוד ה׳ ועזו. וכן לא ע״י התעלות מפשטה והתבטלות מדומה אל ח׳ עד t!P ש!לילת• הבחירה והעמידה ברשות עצמו וער כרי העברה לרשות גבוה, להיות כל פעלוחיו עשיות בידי שמים, שלא מדעתו ושלא מטובחו — יתקרב האדם אל ד׳ ויהיה משרתו, עושה רצונו. קרבת אלקים ועבודתו דורשות מן האדם שכל בריא ובהיר עם רוח נכון ונשא, דעה .זכה וצרופה והשקפה יפה ומנופה עם טהרת הלב והמחשבה ושלמות אנושיית־מעשיית במרה עליונה. "אין השכינה שורה אלא על חכם גבור עשיר וענו, ואינה שורה לא מתו;ך עצבות ולא מחוך עצלות, כי אם מחוך שמחה של מצוה"(שבח ל׳), "וזאת היא השמחה האמתית, שיהיה לבו של אדם שמח על שהוא זוכה לעבוד לפני האדון יח׳ שאין כמהו ולעסוק בתורתו ומצותיו (שצוהו ה׳ והוא עושה אותן ברצונו ובבחירתו), שהם השלמות האמתית והיקר הנצחי." (מם״י פי״ט), ומי לגו גדול וקדוש ממשה רבנו ע״ה, עבד ה/ ואז״ל עליו: •״איש האלקים — מחציו ומטה איש, מחציו ומעלה האלקים" (רבה), ר״ל, שבאותה שעה, שהיה משה דבוק כלו בה׳ בכל לבבו ובכל נפשו, היה עם אנשים "איש" שלם בתכלית השלמות, ולא נעלמו ממנו כל עניני בני אדם ומאווייהם ומשאלותיהם, אף היותר עדינים והיותר צפונים בעמקי נפשותיהם, והיה מתחשב עמהם תמיד, וזהיר מעבור עליהם ומפגוע בם. ומחוך אותה האישיות השלמה האפשרית, .זכה להיות עבד ד׳ ואב לנביאים. ואותם חכמי התורה עצמם 'שאמרו: "עיקר שכינה בתחתונים", המה שאמרו: "מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה"(סוכה ה,), ר״ל, שאין השכינה נכנסת בגבול האנושיות להצר צעדיה, כי אם נותנת לה כר נרחב להתפשט ולהשתלם ולהיות אז בסיס בריא ונאמן להשראת השכינה עליה. כי אין האלקיוח דוחקת רגלי האנושיות הטהורה ואינה נעשית צרה לה, ואדרבא האלקיוח נעשית שכנה להאנושיוח והאנושיות להאלקיוח ויחד .׳ תהיינה חוברות אשה אל אחותה ותהיינה לאחדות. (שכינה משמשת שתי לשונות, לשון!דירה ולשון שכנות). אבל איך יזכה האדם את ארחו עלי ארץ, להתקרש ולהטהר ולעלות אל ה/ ולמצא חן בעיניו, כי ירצהו ויקרבהו, והוא •נחון בעולם חומרי גת, המאפיל עליו מראות נכוחה, והאורב יושב בחדרי לבבו ומוליכהו שולל ומרחיקהו :מה׳ ומדרכיו? איך יוכה, והוא נחון במלחמת החיים קשה, המעברת אוחו על דעתו ועל רעת קונו, ומסירה אח לבבו מד׳ ומטרידה אוחו מעבודתו!(מיראתו? איך יזכה, והוא בעולם כספינה בלב ים זועף, הולכת ומטורפת מגל אל גל ומרחי אל דחי, מבלי דעת ומבלי יכולת להטותה אל היבשה ולהגיע אל המטרה? וגם החכמים שבכל דור ודור, העומדים ממעל לעם ומלמדים אוחו!דעת ודרך תבונות, לא ישכילו להחזיק כן חק הספינה המטורפת הזאת, לבל יתאבד מבלי דרך, וגם המה יגששו כעורים קיר וילאו למצא הדרך לצאת למרחב ולראות אור.