Nahalat tsevi · 1931-01-01 · Heft 3 (Januar 1931) · p. Seite 106

106 להתיר שום דבר האסור על פי הגמרא והפוסקים, ושאין שום טסש בכל מה שעשו בעלי האסיפה ההיא או כיוצא בה, ובכלל שכל הוראה בישראל אשר היא נגד הגמרא והפוסקים בטלה ומבוטלת, וכל אחד מישראל שאינו מאמין ברברי הגמרא ומכש״כ מי ששולח יד להתיר האסור על פי הגמרא, הוא מכלל הנקראים אפיקורסים ברברי חז״ל, ואין צריך לומר שאין להתלמד ממנו שום דברי חורה ואף כי לקבל סמנו אמו הוראה בדיני תורתנו הקדושה, ואין לו נאמנות כלל בשום דבר איסור והיתר. (רמב״ם הל׳ ממרים ב/ סנהדרין ל״ג, פסחים נ׳ וכו׳ — רסב״ם הל׳ ממרים פ״א ופ״ג, וה׳ חשובה פ״ג ול״ם שם — מועד קטן י״ז, חגיגה ט״ו ועיי׳ לחם ,משנה פ״ד הל׳ ת״ח וש״ך י״ד רמ״ו ח׳ — י״ד קי״ט ז׳.) ואמת היא כי היחה כעשיריה באסיפה הנ״ל אשר עורם בקודש מצבתם ולא יפול עליהם דופי כל מומים הנזכרים, אכן גם עליהם ירע ■לב בית ישראל, אשר לא התחזקו בכל תוקף עוז האמת להעיד כחש בעלי הועד בפניהם, ולא עזבו האסיפה מרי הכירם רעת מזימתה. ואולם לא עלינו, לא על הרבנים יושבי מדין אשר קראתם לעורה, לא עליהם לבדם המלאכה לגמור, כל איש ישראל אין נקי קרוא למלחמת ד׳ להתחזק בעד מקדשי אל ובער תורתו, כל אשר לבבו כלבב רעהו יכאב על אבדן תורתנו ועל הרעה אשר מצאה דורנו, הלא בכאב זה נתחתן כולנו היום, ודמעת עינינו, דמעת עושק תורתנו, חכרת בריתנו. לפנים ואח בישראל בהעשוח נבלה בקרבו, בהשתלת יד במקדשיו, ושם ד׳ כי יחל בתוכנו, העם כלו כקטן ,כגדול יקום לעמוד בברית ולהתחזק על מקדשי אל ותורתו כי ימוטו, כגדול עליהם הצרה כן גדלה וכן רבחה אמונתם ומבטחם בד׳, כפרוץ פריצים פרץ על פני פרץ כן יתחזקו לעוז במעוז ד׳ וכן יוסיפו להחזיק בחורה ובמצוה, ונגד מסיתים ומדיחים אף על שרוך נעל יהרגו ואל יעברו. ועל כן מחוך כל צרה ותלאה אשר מצאה תורתנו יצאה למרחב, תשועת ר׳ בראשה, גדלה ונאררה, ועם ד׳ ,קנאת צבא עם ד׳ עשתה זאת. ועתה הלא נכלם מאבותינו ולא נבושה סדורות קדמונו כי תקצר רוחנו ויחלש לבבנו ונתרפה בעת הצרה הזאת אשר מצאתנו בדורנו זה? וכי יאמרו, מה לזה ולנו, הלא לראשינו המשפט, אנשי מסחר ומקנה אנחנו, ובעד התורה אין לאל ידינו, ואם מורינו ומנהיגינו יחטאו, דמי התורה בראשם ואנחנו נקיים — אין ואח אחי! אין זאת, אם ראשי הערה יאשמו ועיני העדה לשקר יביטו לא יאמר העם נקיתי. אשר נשיא יחטא אשמת העם היא, כי מ* נתן ביד מנהיג ומורה :מקל רועים 'ולוחות הבריח, הלא מיד אנשי עדתם לקחום והמה מלאו ידיהם, ואם לא שתו לבם לחורה לשום רק הגונים בראשם, אשמח מנהיגיהם ומוריהם אף על ראשם תחול, וכל המחריש לאמרי נאצה וכל המחזיק ביד אומריהם מודה בשתיקתו לכפירחם. — ומבלעדי זאת, מורשת קהלת יעקב תורת סיני, לכהונת התורה נולדנו כלנו, ממלכת כהנים וגוי קדוש נהיה, איש איש לזאת יולד, ושם ישראל נשא ראשונה טרם