Nahalat tsevi · 1931-01-01 · Heft 3 (Januar 1931) · p. Seite 105

ft m בחרו שם מסחר וקנין, ולשם ישראל הבכורה. ואם כן מה נעשה ליום פקודה, בי מציון ד׳ יופיע, יבא ולא יחרש, לבוא במשפט עם ■עמו ועם ישראל יחוכח? מה נאסר ומה נדבר כי ישאלנו, במה :הוקרנו שןמו ובמה באנו לעזרה תורתו, ובמה מלאנו ידנו לד׳ ביום קרב בבוא לחם שערי תורתנו? במה נצטדק בהאסף חסידיו כורחי בריתו עלי זבח בי ישאלום מה עשו למען קום הדור אחריהם בניהם אשר ילדו ויהיו דור נאמן לר׳ ומררכיו אחור לא יזורו? הלא נשימה יד לפה כי עתה עודנו נתעלם מהקים כש)לון דורנו, ועזוב נעזוב חורת נחלתנו ביד מחריביה, לסור מסוכת כרמנו והיה לבער, להפרץ גררו והיה למרמס? וכי תאמרו מה לעשות אשר לא עשינו ומה חדלנו כי נוסיף?- נר איש וביתו אמרו חז״ל, נר לכל איש ואיש, לא תשפיק עריכת נר אלקים בבית התפלה, איש בביתו ובנפשו נואיל לבנות דיק ולהשית חומה וחיל סול שוט שוטף הזמן כי יעבור, נחפשה ,דרכינו ונחקורה. ואם תעתועי הזמן יסיחונו וידיחונו מאחרי ד׳ ותורתו, להשליך אחרי גונו דבריו ודברי חכמיו למען ספות הרוה את צמאת הבלי חדל, כן נרבה וכן נתחזק להדבק בתורת ד׳ ובתורת חכמיו, נוקיר דברי אבותינו ז״ל מול בוזיהם, נעיד בפניהם בדבורינו ובמעשינו כי אח אשר ילעגו ויבוזו לו, אוחו נענוד עטרה לראשינו ונוקירו מפז ומכתם אופיר. ואם הקלנו עד היום בדבר אחד מדברי תלמוד תורת ד׳ זה בכה וזה בבה איש /איש מקצהו, נכרתה יחדיו בריח לשוב אל כל מצות ד׳ באמת ובתמים ולהדריך בנינו ובנותינו ביתר שאח וביתר עוז במעגלי תורתו. ולא נבינה למספר, כמה וכמה אתנו בברית, 1יהי מה, רבים המה אתנו מאשר עמהם, כי אתנו כל דורות קדם וכל הדורות הבאים, בנים יולדו יסופרו לד׳ לדור לעבדו שכם אחד אחרי חום פושעים וחטאים ומחסה כזביהם יופר, שוט שוטף כי יעבור, מכסלם וממבטם יבושו, והבורחים בריח עם ד׳ ותורתו בריח שלומם לא תמוט, בקרב שנים יחיים ר׳, חסדו ואמתו בריח עם ד׳ ותורתו בריח שלומם לא המוט, בקרב שנים יחיים ד׳ חסדו ואמתו עסהם, הקטן יהי׳ לאלף והצעיר לגוי עצום נצר מטעיו מעשי ידיו להתפאר. ואם החקדשנו איש אח נפשו ואיש את ביתו יחדיו, נביט לענק כללנו, לחורה ולעבודה ולגמילות חסדים אשר בעבוריהם נועדנו יחד בבריח עם וחבלי אחוה. לתורה תחלה, איה איפוא בית למוריה, למודי התורה והיראה לקטנים, למודי התורה והחכמה והיראה לגדולים, בתי למוד למלמדי התורה לקטנינו ולגדולינו אים? הישיבות חדלו, וכל הבא ללמוד חורה מקרן זוית יקחה, אין •לו מנהל ומורה דרך לרוות צמאו במים חיים .ממעיני קודש יצאו, להדריכו על מי מנוחות ולהציל נפשו מבארות נכריות, באר חפרוה שרי התורה במחוקק במשענוחם איננו, איש מנחל בדרכו ישתה המים הרעים, על כן ירימו ראש ושם שמים מתחלל. על כן נשובה נבנה בתים לחורה ולחכמה וליראה יחדיו, להיות אצילי בני ישראל יודעי התורה לשמה מלאי מצות כרסון חכמים יודעי בינה לעתים. ואל תיראו לחורה מפני החכמה, כי תראו חכמים בעיניהם התנכרו לתורה, — חכמה האמיתית אוהבת התורה ועזר