Nahalat tsevi · 1931-01-01 · Heft 3 (Januar 1931) · p. Seite 104

104 ט כנגדה, עקב חכמה האמת ענוה ועקב ענוה יראה, והיראה מפתח ושומר לפתחי שער התורה. — ובחי למוד למלמדי בני ישראל תורה ־ ־• ־.;־•ץ, אשר בהשגת שניהם כאחד תעלה ארוכה לכל מכותינו. מה יעשו ב״י״ו שלא יחטאו אם לא נשיח לב לשנות נעוריהם לתתם ביד מורים ישרי לב יראי ד׳ מביני חורה ומרע לאמחחם לגדלם לתורה ולדרך ארץ יחדיו, אשר רק יגיעת שניהם תשביח עון הדור. ומאין לנו טורים בלבנו אם לא נשית לב לבנות בתים ללימוד מלמדים לחינוך מורים אשר עד עתה כמעט בקרי הלכנו עם הענין הרב הוה. — ובחי תלמוד חורה ודרך ארץ לחינוך נעורינו על כולם, הלא נדע נאמנה כל עיר וכל מושב שאין שם בית תלמוד חורה ודרך ארץ יחדיו לא תנצל מחרם הזמן. על כן נקוטה יחדיו לבנות בתים לחורה 'לגדולים ולקטנים, כי אז יש תקוה לאחריתנו ותקומה מכשלון דורנו. ולא המדרש עיקר אלא המעשה. נחיעץ יחדיו מה לעשות לבלתי נפול בנינו בצאתם מבית חנוכם במכמורת תעתועי הזמן. הלא על זה ידוה לבנו, בנינו מגודלים בנעוריהם על ברכי האמונה והקדושה, בצאתם למסחור או למלאכה בכל מקום מדרך כף רגליהם ימצאו אורב הזמן לנפשותם יארב להטות רגליהם מני דרך, להפשיטם אדר כהונתם, ולטנף טהרח לבם בטומאת חמדת רכוש והנאה בדרך אשר לא צוה אותם ד׳. ועתה נבואה יחדיו בברית לחח עינינו ולבנו על זה, לחזק איש אח רעהו וכלנו יחדיו, להרס מכשול מדרך טל ילדותינו למען יבואו למלאכה מסחר וקנין חכמה ומדע \מבלי נטות מדרכי התורה. הלא אם נתון נתן נפשינו על זה ייעצנו אלקים וחתקים תורתו בידינו. והשניה לעבודה. אף כי חפלה מצוה דרבנן היא, וכל סדר עבודתנו חז״ל תקנוהו, ואף כי עבודת אלקינו לא .בבית חפלחנו תחל וגם תכלה, ולא נקרא היכל ד׳ היכל ד/ כי היכל ד׳ אנחנו נהיה, וכל חפלתנו תועבה וכל תפארת בית עבודתנו מאפם ותוהו תחשב אם לא כל רגעי חיינו מוקדשים לד/ לשמור מצוחיו וחקותיו ועדותיו אשר צוה אח אבותינו — הלא אעפ״כ עמוד הימיני הוא לבית חיינו, ובית חפלה שני לבית מדרש תורתנו. מקדש מעט הוא לנו, מקוה טהרה, ומעין תרופה, והיכל אורה, ונם הרים הוא, לטהר טמאים ,לרפא חולים, לפקוח עורים, לקבץ נדחים, פן נפוץ בתעתועי הזמן מעל עץ חיינו, — מי זה ירא ד׳ אשר קרבת אלקים לו ׳טוב וחפץ ביקרו אשר לא יחפוץ להדר בית תפלתו ולעבוד עבודתו בדרך היותר טוב, להחנאה לפני קונו בעבודת לבבו, לערר לבבות, להאר רוחות, בשירי תהלה בשיחות חפלה בבקשה וחורה בקריאת ובינת התורה, בדברי כבושים הנכנסים אל לב בצאתם מלב, להשתחוח לפני ד׳ בגילה ורעדה ולהתחזק בעול מלכותו באהבה ויראה? ומי זה אשר לא יכאב לבבו וימר רוחו כי לא נמלא אחרי דברי חכמינו ז״ל בכל תוקף ועוז אשר תקנו וגמרו בעני! הלכות בית כנסתנו, כי יגרע שיחנו לפני האלקים וכבודו יחולל בבית תפארתו, וניב שפתינו לא יתן כל פריו ועלהו יבול ח״ו? ואיזה הדור אשר יגדל מחסורו להתחזק ולהחחלץ בעבודת מקהלות ממקור ישראל לבוא אל מקדשי אל, להבינה