Nahalat tsevi · 1931-01-01 · Heft 3 (Januar 1931) · p. Seite 103

103 לראשיחנו ולאחריחנו, מדורנו היתום חוח אשר חץ מדוחים יעוף יומם, ישוד צהרים, וקטב חטאה באופל יהלך להמית נפשות אשר לא חמוחיגה ולהמיג לבבות אשר לא תמוגינה, הלא בית תפלתנו יהי בית מנוסה לעזרה מצרת נפשנו ובית תרופה לכל מכאובינו? על כן נקומה נא אחי ולא נחדל מהשיב עטרת בחי חפלחנו על מכונה ולעבוד עבודת ד׳ בדרך היותר נאות אשר דברי חז״ל שמו עלינו למשמרת עולם, וכמו כן נעמוד חלוצים לבלתי ישחיתו לנו בני דורנו תפלתנו ועבודתנו בהבליהם, לכבות נר התקוה והנחמה אשר ערכו לנו בם אבותינו נ״ע ולא יחמסו נחלתנו מתחת ידינו. וכן בכל תיקון צרכי צבורנו כל עדת ישורון תשים בכל עת עיניה ולבה לתקן כל דבר על צד היותר נאות והיותר מכוון לתכלית קבוצנו, כאשר הורונו חז״ל לעסוק בם לשם שמים, ולא תתן שנה לעיניה ולעפעפיה תנומה, עד הכינה מקום נאמן למקדשי אל בחובה, אז ייראו קלי ראש נמהרי לבב משלוח יד ומנשח אליהם, כי יראו כי שם ר׳ נקרא עליהם, הלא אי;ש בריא אשר לא יחסר ולא יעדיף לחמו אשר מאכלו ומלבושו נאמנים ומתוקנים דרכיו, יקל לו להנצל מכל נגע ומחלה כי ישוטטו להמית פתאום, כן יקל עלינו לעמוד נגד תחלואי הזמן אם נוף צבורנו מתוקן בדרך חכמה ובינה, צדק ומישרים. בי אם התורה והעבודה וגמילות חסדים יפרחו בקרבנו תחת שמש האמת והדין והשלום, לא יוחן מקום למוח לבוא בחלונינו, ולהתגנב בארמנוחינו, והכזב והשקר לא ימצאו בדק להרביץ ביציהם שמה. בעצלתים ימך המקרה, רוח תרדמה לא תעשה חושיה, וידים רפות לא חמלטנה בקרב, עצה וגבורה למלחמה — על כן עורו למה נישן, חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחליב) לד׳ כי עמנו אל. ואתם בני עמי אשר דברי אסיפתכם הסבו כל ואת, מי יחן ותחנו לב ותפקחו עין על דרכיכם, על פועל אשר פעלתם בימינו ואשר זמוחם לעשות, עצתכם ודבריכם תשיבו לדעתכם. המעט מכם השחתת עניננו, הטרם תדעו כי בדרך הזה אשר החלוחם רע ומר תהי אחריתנו. הלא תדעו ולא תבינו כי לו דבריכם יעשו פרי, הפעם יקרע בית ישראל לשני קרעים, לשמצה בקמינו ולאבדן נחלתנו, כי מדי ישמעו הסרים למשמעחכם בקול דבריכם לפשוע מתחת יד התלמוד, מה גם התירם מאכלות ונשואים האסורים לנו, כמו כן לא תהי׳ עוד תקומה לבריחנו יחד ובדמע גפרר איש מאח רעהו. הלא תדעו ולא תבינו כי בהסירכם האמונה בתלמוד ובקבלת חכמינו זכרונם לברכה, תסירו היסוד אשר כל בית חיינו נשען עליו, ורק אם באמת ובתמים תחפצו בו, לבלתי עלות עוד על רוחכם והעלות עוד על רוח רורכם כי שקר נחלו והנחילו אבותינו, רק אז באמת ובתמים נצליח דרכינו יחדיו ואז נשכיל. מי יחן ואחר יקום, גדול ממני בתורה ובחכמה, גדול ממני בכח דבר ד/ אשר רוח ד׳ ידבר בו, וגבורת הוד מלחו על לשונו, להשיב לבבכם אל האמת, ותשובו וחיו. אכן אם לא תשימו אל לב, תוסיפו סרה, תרעו כי חוחלחכם נכזבה ועצת נפתלים נמהרה. העולה על רוחכם היו לא יהיה, לא נהיה כגוים אשר סביבותינו ולא נהיה תרבות אנשים חטאים לפשוע מתחת חורת ד׳ הנכתבת