Ben Chananja · 1864-03-09 · 10 (9.3.1864) · page 14

דברי• שלום ואמת! החב והמחלוקת, אשד בערה פרצו בימינו והכו את בית ישראל רסיסים ובקיעים, ריב בין; הכתות: אשר בו הנצחון איננו י עלייה?ני. זאם%ירעיה, •‘ומרבה פרוד:הלבבות: עד:::היות קהלה •, אחת לשני מחנות.:־׳—לכל י־זה הביא בלבי מחד; ודאגה, מן יעלה ח״ו המשחית הזה גם:על.עדתי; :ומה גם זה כשתי שנים כאשר הוחל בנין בי״הכנ, תמיד, כתרה הדאנה אותי והרדיפה מנוחתי, פן יובאו בבי״הכג החדש מנהגים האסווין ע״ם הדין, שנוי התפלות, זמירות בלשונות אחרים, חרושים אשר הם רק לדמות ולהיות כאחרים. ואנשים לא מעטים גלו את אזני, כי• נמצאו בערתי אנשים, אשר יש את נפשם להביא בבי״הכנ כלי שיר. ׳עוגב .(ארגעל); ועדי בשמים, כי הרעיונים המבהילים האלה: גזלו; השנה׳מעעי והמנוחה מלבי *> יעצתי עם נפשי וגם ■ המתקתי סוד עם אחרים;מדת לעשות — והנה זאת העצה אשר היתד. כמוסה בלבי ז נגד כל דבר אשר הוא אסור ע״פ דין ש״ע או ניכר בו ני הוא מילדי נכרים, אצא לקרב בחרבי ובקשתי, הן המה דברי מוסר ותוכחה, כי אין כחי אלא בפה, ויעבור עלי •מה לא איע׳ף ולא איגע עד אשר תבצר מומת המבקשים לטעת זמורת זר בכרם בני ישראל, . אכן לעמת׳ דברים אשר אין בהם אסור, ואינם מתנגדים לדין מפורש, רק כי חרשים מקרוב באו, אעמוד מרחוק, אחריש ואתאפק לדעת אם יבחרו בהם רוב אנשי עדתי או לא. וע״פ העצה הזאה שמרתי לעשות. וכאשר הוגד לי, כי המסעד בעזרת הנשים הוא נמוך מאד עד אשר יראה רוב גוף העומדות אצלו בעזרת האנשים, דברתי על.לב ראשי "עדתי יצ״ו בחזקה, כי כץ לא יעשה,׳ וכי הדבר הזה הוא* נגד הפוסקים וש״ע ונגד תקנה גדולה ומנהג" כשר;וישר, וגם אמנה ראשי העדה •והממונים על הבניץ מהרו לתקן המעות. וכאשר הודיעו ראשיי העדה ברבים- חפצם להפקיד שליה צבור המשורר בשירי מקהלות קאהר, ומשוררים כאלה באו הנה על הנסיון, וגם בחרו להם אחד מהם, ואין איש פוצה פה ומצפצף; וגם ימים רבים •לפני זאת באשר עמד בראש הקהל אחד מיקירי וחשובי העדה אשר ידעתי •ני הוא שונא כל המנהגים החדשים, דברתי באזניו והמתקתי עמו סוד, כי עתה כשר הדבר לשאול פי כד1 אנשי העדה אם רצונם וחפצם בשירי הקאהר אם לא, והוא הדל מעשות מאומה בדבר הזה! — הנה גלוי וידוע היה לפני ו י א) בי רוב אנשי העדה אשר כ״פ נאספו ויעצו בפראטאקאל וחתמו כי חפצו בשירי הקאהר, וגם אשר לא יחפצוהו, 'בכל c ע״כ זה ד שנים לא חדלתי■ להרים קולו קול עז להזהר את עמי לבלתי שנות טעמם הן בתבנית הבית והן בבל עניני□ ממנהגי קרב. . : :; ,שני רבנים, המצויינים בתורה ובחסידות והם שכני, העבירו קול במקהלות אחינו בגי י ישראל הקרובות והרחוקות, כי בבית הכנסת החדש אשר נבנה ונתחנך בירח אלול העבר בערתי פה ק״ק מישקאלץ יעייא, הנהיגו ראשי■ העדה שירי מקהלות קזאהר באסור גמור, בלכתם׳ בזזה בחקותי הגוי , ויקימו עלילות דברים'לעדתי,;לבית תפלתם:'ולי, ■עגל אשר לא •יצאתי לקרב. ולמלחמה נגד המנהג ■ החדש, 'ועל לכתי׳ כפעם בפעם בבית התפלה הזה, להטיף דברי מוסר ולמלאות חובות משמרת פקדתי שם. — ואני מצות תו״הקוהייתם נקיים מאלקים ומישראל1 אשמורה, על כן מצאתי את לבבי, להודיע ברבים כל דברי העניץ הזה כאשר הוא, בצדק ואמת ובנחת רוח, ואשמרה לפי מחסום, בל יעבור עליו דברי שנאה■ חלילה או. רק דופי נגד 1הקמים עלי להבאיש ריחי ולהשפיל כבודי לעפר. כי זה לי כמו המשים שנה, אשר בע״הי אנכי יושב על כסא הרבנות וההוראה במקהלות וארצות שונות,׳ ותחלה לאל תמיד שלום היה לי עם אנשי מקהלות ועם הרבנים אשר סביבי, ודברי ריב ומלחמה לא ידעתי, בי לא נסיתי באלה, וגם לא היו לנגד עיני בבית,:אבותי, ורבותי.הקדושים אשך,; בארץ. החיים המה, ואף:נם עתה אשר זקנתי ושבתי , והאל הטוב ברוב רחמיו. וחסדיואשר קטנתי מהם — נתן לי בנים וחתנים נושאים נזר התורה, ייושבים על כסא רבנות, וגס הם מנהלים עדרי׳ מרעיתם בשלום ובנחת, ואוכל לאמר בלב מלא תודה ז הנני אלקים וכי יש לי כל, — ואיך אעשה עתד־ן את אשר לא עשיתי בימי נעורי, לריב ללחום ולערוך מערכה? חלילה לי מעשות יזאת! רק להודיע אמת הדבר, להתנצל ולהצטדק ולצאת ידי הבריות, ולהגן על כבוד עדתי וראשיה, אשר חללוהו משמיע שמועות לא טובות, מגמתי וחפצי במכתב הזד. אשר שלוח אל מקהלות עסי. שמעוני רעי, רועים נאמנים! והטו אזנכם אלי, אחי בגי ישראל, וישמע אליכם אלקים! ׳; בערתי יש רבים, אשר אוהבים המנהגים החדשים כאשר'הם נהוגים בערים הגדולות, וויעץ ופעסט בטעמפעל שלהם ועוד בקהלות רבות אחרות, אוהבי המנהגים החדשים כאלה ימצאון כמעט בכל מקום, אכן בערתי, אשר לערך מספר הבעלי בתים — ד׳ יוסיף עליהם!— היא השלישית בתוך מקהלות הארץ הזאת, מספרם לא מעט הוא, והם חלק גדול מרוב מנין ומרוב בנין העדה. והנה בכמה מקומות בבנותם בי״הכנ היו ריב ומדון נשאו ראשס ראש פתנים על אודות המנהגים החדשים אשר מקרוב באו, ומבלעדי זאת יום ויום תצלנה אונינו מקול המולת