Ben Chananja · 1864-03-09 · 10 (9.3.1864) · page 13

׳אנכי היודע ומכיר את מקומי ימים רבים שתי עצות בנפשי, בחנתי צרפתי ושקלתי הכל, ולא מצאתי דרך אחר לפני להחזיק באמת ולהעמיד השלום, כ״א בדרך אשר דרכתי בה, וע״ז אמרו חכז״לז אל תדין את חברך עד שתניע למקומו. — ואם נמצאו רבנים סביבי; אשר באש קנאתם הסירו אזהרת חז״ל הזאת מנגד פניהם, ובקול רעש גדול התנשאו .,לעמתי ונגד עדתי, ולא״השיבו על לבםז' כי דברי חכמים בנחת נשמעים, וכי.• אולי הויעילו יותר, אם ערכו לנגד עיני ראשי עדתי תוכחתם בדברים טובים, והראו להם כי לא טוב הדבר להביא הנה בגבול ומחוז הזת חדשים כאלה— יסלח להם המרבה לסלוח;— וגם לי לא יחשוב לי לעון אשד חטא, אם" ה״ו שניתי בחואה, ולפני יודיע,נמהרות גלוי וידוע, כי:כמאז כן:גם עתה וכמו בכל דרכי כץ גס בארחי- זו אהבת האמת והשלום :נוספה-.׳בקרבי — ולא על בינתי לבד נשענתי כ״א דברי נאון אהד דיל:אשר הם-כתובים׳ בס^ר.-וז״ל: וזה הוא הדרך־המעולה בענינים ומנהגים קלים כאלה שלא־ לעורר.מדנים באלו הדברים, רק החכמים י ע מ דו מר חוק־ ולא י אמרו: ל א;א ם ו ר ול א היתד ע״ס והחכם ־ עיניו בראשו לראות, כי גם .גאוני זמננו במקהלות קדושות , אשר.מחזיקים בכל המנהגים הישנים ביתר שאת וביתר עז, ■מוכרחים כמה פעמים לידחק מפני השעה, והשעה עומדת להם.— ע״כ בצפיתי אצפה, כי הטובים והישרים בלבותם ידינוני לכף זכות.— ונואל ישראל וקדושו יגדור פרצת עמו׳, ואין• פרץ ואין יוצאת ואין צוהר-. בתוכנו* יחזקאל משה פישמאן בלאאמ״ו' הר״הג המפורסם מו״ה אברהם ליבשיטץ זצלה״ה רואב״ד דק״ק מישקאלטץ. וקאמידאט.,; זאת אין נפשם .ללחום נגד החדש הזת או רק להשטינו. ב) לא מצאתי בשירי הקאהר כאשר המה נהוגים פה בעדתי בבי״הכנ החדש דבר מתנגד לדין מפורש בש״ע, נם השביעו ראשי הקהל את החזן, שלא ינגן שירי נכרים או נגוניה הנהוגים בבתי צחוק, ובדרך כלל הראתי לדעת כי ראשי ■: הקהל נכונים לבטל כל דבר אשר יש בו דופי מאומה. . ג) בית הכנסת הישן עודנו עומד על מכונן־ ^בולו י.?תיפד^, מחדש, ורבים באים שמה להתפלל כמקדם וכדת אין אונס לכל אשר איננו'רוצה לשמוע שירי הקאהר. ״׳•;״;״: אז ■אמרתי י בלבי, הנה מכל אשר■ פחדתי ויגרתילאנעשהתל״י מאומה,■'ורק־ בחרו־ להם אנשי־עדתי׳ שירי זמרה חדשה, ותקנום והכנום עד"אשר לא׳ נשאר י בהם מהקאהד הנהוג בטעמפעל כ״א שמו. אבל1 הקדלות לא ידודלון בתפלה ומנהגי קדמונים לא ישתנו מאומה, ומדוע 'אפיר ואשבית ח״וש שלום העדה בעבור דבר כזה, אשר אין בו אלא הדוש־?'5לא "מאז החזנים ונתוניהם, המשוררים ושיריהם היו לפוקה :ולמ3שול -לב לרבנים, וכראותם ני ■לא יכולון להם, אמרו ־הנח להם לישרא. י־‘ " הן אמנם ידעתי, כי רבנ^ם אחדים, לי' יק ומון אנשים בערתם וירצו 'לחד־ש: בנני״הכ רק שירי הומרה, •כאשר ■הם נהוגים כעת בעירי, 'ישאגון 5או*יד°.^יעו וייצריהו, 'ולא ינוחו ולא ישקטו עד אשר יבוטל1 הדבר, ,־מדאגה פן. t,הדש הזה יגרור-אחריו דברים.אחרים אשר לא כדת; אולם -,׳ ירכיי אוהב׳ אמת ושלום מברככם, \,,י ■״ ■י <• ..•׳ ׳■ י. ׳.■ ־•!; Prag 1664. Druck von Senders & Brandeis Bittergasse Nr. 408—I.