Jüdische Zeitschrift für Wissenschaft und Leben · 1872-01-01 · 4 (1872) · p. Seite 256

256 III. Saad.'s Vorrede zu Agron. 1 ומלאכיs ספר האגרון לשוך הקודש אשר בחר בר אלהיכו, מכי קדשהו(1 בו יזמרוהו סלד! רבו יעריצוהו כל בני עליון. שפה אחת ומלים אחדים היה בכל הארץ. לסיום ברא אלקים אדם על פני האדמה, ויאצל עדיו(2 חכמתו גם תולדותיו שנים אלף! תשע 3).מאות תשעים ושש עד ימי להקת שערה(4 המובאת שמה מחרי(6 ההרמון בשנת מות פלג בן עבר כי בימיו נפלגה הארץ שנה אחת לפני מותו. על כי יזמו רע ותחשבנה שרירותם להזהר מאל שדי פן יפיצם בכל פאתי ארץ ויביא מגורותם ויפוצו בחנלם(6 ויתמהרו העתידות. ירעה הארץ ותחץ לשונות כמספר לאומיה לא נשאר לשון הקדש רק בפי בני עבר לבדם. יען כי נמצאו בכים לפני אלהינו כי מנצר כנם עמדו הורינו אבינו אברהם אשר אהיבו יצחק בחירו יעקב סגולתו וכל שבטי יה. דרכה רגלם בבל הארץ בכל ממלכות כנען וארץ פתרוס מסביב ולא מש מפינו ובעלותם ממצרים בו דבר אלהינו אלינו דברי צחות ביד עבדו משה איש האלהים על הר חורב חקים ומשפטים. דור אחרי דור היו לכו למורשת. מדי היותינו בארץ ירושתיכו בחסדי קדושנו למלאכות מלאכינו לשירות לוינו לנגינת בהכינו ביד נביאינו לחזון בפי שרינו, להגיון, עד גלות ירושלים בימי צדקיהו בבלה. בשנת מאה ואחד שנה לחרבות עיר אלהיכו החילונו לטוש לשון הקדש ולספר בלשונות עמי נכר הארץ שלש שנים, לפני מלוך 7).מלך לבני יון בימי נחנליהו הפחה וכל מתיו ראו ראינו מדברים אשדודית ויחר לו ויגער בעם וירב בם. נגלינו אך אחריו בכל שערי ארץ ואיי הימה לא היה גוי שלא באו בו נדחינו גם בתוכם רבינו ילדינו לשונותם למדנו ותלט עלגתם _על שפר אמרינו ולא נכון כן. ף Wohl ף — .® .קדשו D. cvrrigirt 3 — .עליו) Nach Seder 'olam r. Ans.: Bon Adam bis zur Fluth 1656, von da bis zur Sprachverwirrung 340 Jahre. H. — *) L. שנערה. H. — °) L,הרמון; מהרי Amos 4, 3 giebt das Thargum wieder mit ארמיניא, Gen. 8, 4 läßt das jerus. Tharg. auf den Bergen Ararat die Stadt דארמיניא erbaut werden in dem Lande מדינחאי, von dort ממדינחאי ziehen sie nun nach demselben Tharg. 11, 2. Die Verwirrung fand im Todesjahre Peleg's Statt nach Seder 'olam, a. a. O. H. — 6) Etwa בחמסם? G- — ’) Nach Sed. 'olr. c. 30 war die Dauer der persischen Herrschaft während der Zeit des zweiten Tempels 34 Jahre, Dies macht mit den 70 Jahren des babylonischen Exils 104 Jahre, Nehemia aber sei im 32. Jahre des Arthachschast aufgetreten, folglich 101 nach der Zerstörung. H.