Jüdische Zeitschrift für Wissenschaft und Leben · 1875-01-01 · 1-2 (1875) · p. Seite 88

VIII. Oppenheim, 88 d. h. daß die Folgerung aus Analogie dem Schriftwort gleich sei. Allein der Inhalt des ganzen Passus wie die beiden Ausgaben von Venedig und die Handschrift des Luzzatto bei Dukes weisen diese Emendation als völlig unberechtigt ab. Uebrigens findet sich im Codex des Moses b. Ascher (Eben Safir 16 V) dieser schwierige Ausdruck gar nicht. Daselbst heißt es: שכל הבדוי(??) רכל העליונות, was wahrscheinlich ein Corruptel für ובנכרי ist. Wir gehen nun zu dem Codex Firkowitsch über und lassen hier unsere Stelle verglichen mit dem Codex Safir folgen: (Safir סדר הבלקרא האשבלורת הראשונה קדבלוניות וסידורן(וסידוריר כתודה ,בלשכה תרדה התודה! ,סיום התורה כתורה־ סדר דזכביאים האשבלודת התיכונה שילום התודה כנלענלד התודה ולונלדים בלבלכו Safir fügt hinzu:) הודייה כתודה ,בלשיבי נפשית צירי אבלוכה שלוחי נלצות) עובלדים בנלגדל בלעל לעם ,וכל אחד ואחד באבלת בפיו ובעיניו באשבלדת התיכונה נצבים באנלת * (דבד אכלת בפיו באשבלדת הדד הכתובים והאשבלדת האחדונה (Safir: התיכונה יושבים בכבוד קבלה של אבלת וזכדון דאשנות ושבלותם בללבלדים עליהם (על היחוד תודה (Safir fügt hier hinzu: בדאשיהם ועל הכלל על גבוליהם נביאים וכתובים על היחידים בדאשיהם ועל הכלל על גבוליהם ,להודיע כי כל החקק בהם הכתב וכלן הנקוד (וכל זה להודיע לכל באי העולם כבוד קדושתם וגודל שבחם ועצם תפאדתם שכל והעליונות והתחתונות שהם על גבולם ועל חלקם (Safir: הבדוי (והעתידות והקדבלוכיות והחדשות שהן על סידודן ועל חלקם ועל וכן העליונים והתחתונים והנקודים והעקובלים ואתות (Safir: גבולם גדולים ואתות קטבים והחיצונים ונקרא ולא נכתב וככתב ולא נקרא ואשר ככתב ונקרא כלם שבים לסידור הזה בבית קדש הקדשים וחצר אהל נלועד והמשכיל יבינו י יהי שם ה בלבורך מעתה ועד עולם ג״בלז״ר י (וכל העליונים והתחוכים אם רבו בשמות ובנליניהם הם שבים לסידור הזה בבית קדש הקדשים והקדש וחצר (Safir: אהל בלועד Die älteste und kürzeste Rezension dieser Stelle bietet uns also der Codex der Karäer-Shnagoge, geschrieben von Moses ben Ascher 895 der übl. Zeitrech. (S. Eben Safir und Graetz Monatsschrift 1871 S. 5). Dieser schließt sich ferner an der Codex Firkowitsch, geschrieben von Josef b. Jakob im Sinne des R. Ahron b. Ascher 1122 der übl. Zeitrech. Höchst wahrscheinlich ist diese Stelle ein Ueberrest einer alten Massora, der sie als Einleitung dienen mochte und Moses b. Ascher machte davon Gebrauch und fügte sie seinem Codex bei, wie er . auch eine ganze