Jüdische Zeitschrift für Wissenschaft und Leben · 1870-01-01 · 2-3 (1870) · p. Seite 120

120 V. Steinschneider, das Königsbuch des Kalonymos. Anwendung der Geometrie, und zwar compilirt der Verfasser, wie er ausdrücklich bemerkt, sowohl aus dem was er bereits vorgefunden, als was er selbst erfunden: מה עגחלעולוהו אלחלו והמוסיף אחלילו עגלות חיים ועגלום יוסיפו לו. Unter Andern ist auch von den befreundeten Zahlen (מספרים הלאהגלים) die Rede 1). Daß dieses Werk keine Uebersetzung, sondern das Original- Werk eines Juden sei, geht aus den Worten (57) hervor: לעגל zv המפלעג(2 פילעו בו מספר התפלות והלןלבלות ואולי זאת היתל! סוולת [I. מיסלי תפלתילו עגהם עולעגה אלחלו היעואליים [היעולאלים, sowie aus den nachfolgenden Anführungen jüdischer Autoren und Schriften, welche nicht über den Anfang des XIII. Jahrhunderts hinausgehen: ויעג סלל אלהי לכבל בהלהגם בזה המספר והוא הללמז ספילו' (sic) 56) בם' י צ י ל ה «לעגלה b), Ben Esra int Buche 54) העגם), Mose Kimchi בקצורו לליקול u. I. E. im רם ז׳ל ,(53) מאזלים, nämlich Maimonides im 54 ,52) מולה). Der Verfasser zeigt sich aber auch als sehr belesen in den wissenschaftlichen Werken, welche indirect oder direct der arabis ch e n Literatur angehören. Auf den wenigen Blättern des vorderen Abschnittes (49—56) citirt er Platon in Timäus (52, 52b, an ersterer Stelle 3 (הלוחליי), Aristoteles (auch הפילוסוף) in den Büchern עגמע ,הלצה ,מליצה ,מופת ,היקעג (Physik), אותות ,העגמים והעולם (Meteorologie), מה עואחל ,בעלי חיים (Metaphysik), מלות; vielleicht entspringen diese Citate nur aus den Bearbeitungen des Averroes, dessen Compendium der Metaphysik (כמו עגביאל בסוף העגלי מקצולו למה עואחל, f. 50 b, der Name ist ausgefallen!) und ס' הכליות (so stets hebraisirt für oLis') ausdrücklich erwähnt sind (vgl. auch oben Anm. 1), Euclid (53, 57), Apollonius über Kegelschnitte (4(נלאמל הלאעוון־ מס׳ אבולילוס בחלוצים), Hip- ף Vergleiche Zeitschrift der D. M. Gesellschaft XXIV, 369. 2) Vgl. meinen Catalog der Leydener HS. S. 72, 77 (das 'לעות הפי ist v. Palquera; nach Zunz H. B. 1869 S. 135), Catal. Bockh. p. 2456 über המפלעג als Bezeichnung des Averroes. 3) Ich vermuthe nunmehr, daß (Pseud. Sit. S. 69 A. 2) aus entstanden sei; vgl. über Pseudo-Timäus Zur ps. Sit. S. 48 und S. 39 כלאס mit (jd.Ä;׳;! bei Flügel, HS. der Wiener Bibl. II, 561. verwandelt Sontheimer (Jbn Baithar II, 93) in Farates alrahani. 4) Vergl. Catal. libr. h. p. 1983 und Add. CXIX; Ersch u. Gr. S. II Bd. 31 S. 51; Scheyer in Jsr. Annalen 1841 N. 23 S. 181.