Jüdische Zeitschrift für Wissenschaft und Leben · 1866-01-01 · 3 (1866) · p. Seite 290

290 Aus Briefen. In einem Divan der Firkowitsch'schen Sammlung (N. 124), wo verschiedene paitanische Stücke Vorkommen, findet sich unter der Nummer 186 folgendes: אחרת לר יוסף בן גריון ז׳ל .3 ושאו ידיכם וברכו לצוד חרבלד זכור ושמור היום בלי המר אותו כי טוב דבר בעתו. כי בו שבת .4 סוב יה להשיבנו לבית הבלנוהה .1 חנון הכחיל מלוחה מאתו לבית ישראל בחסדו ואמתו כי בו שבת מכלכל [לאכתו] כי בו שבת .2 יום זה ידידים חושו להקדישו אולי יצוה להשיב לבית קדשו ואז נעלה לך עולה ומנחה חעובלדים בבית י''י בבלשנלרתו תמיד ועולת שבת בשבתו כי בו שבת כי בו שבת 5 פורח כוהני השב ולויי. (sic) להקריב עולות במזבח כלאויי וכוהן גדול עומד במשמרתו כי בו שבת Das Akrostichon hat Joseph; woher das ״ben Gorion" kommt und von wem es herrührt, weiß ich nicht. sDer Gürtelreim in dem Gedichte weist auf die Zeit des zehnten Jahrhunderts als den äußersten terminus a quo hin. ©.]. Aus einem Briefe des Hr. Prof. Stern in Güttingen vom 13. August. Kürzlich habe ich in einer Schrift eine Notiz gefunden, die Dich vielleicht interessirt. Die Schrift heißt: Supplement des commentaires sur 1a divine eomedie de Dante par Charles H. Schier, Dresde 1865. Der als Orientalist bekannte Verfasser lebte längere Zeit in England, p. 12 dieser Schrift kommt nun die Stelle vor: de me souviens encore, apres bien des annees d’avoir trouve parrni les manuscrits du Musee britannique une lettre eerite en hebreu par un rabbin Italien en räponse ä des questions que Henri VIII, roi d’Angleterre, lui avait adre 88668 sur son divorce avec Catherine d’Arragon. Das wäre doch äußerst ימצא דומיהן במקרא בלתי מלשון הכלשנה. Die Anzahl derselben ist allerdings größer, aber auch, wie bereits nachgewiesen, nicht 90 sondern 91 und wahrscheinlich durch spätere Hinzusügungen erweitert. Nun vergesse man aber nicht, daß Saadias mit hebräischen Buchstaben schreibt, die Ver- Wechslung von אלסבעין und אלתסעין also gar Nichts mit diakritischen Punkten zu schassen hat und weit weniger natürlich ist. G.