Jüdische Zeitschrift für Wissenschaft und Leben · 1862-01-01 · 3 (1862) · p. Seite 242

242 Steinschneider. zugesteht, da sie nicht der Bibel anhängcn, und (im Sinne der Nabbaniten) die gröbsten Sunden begehen. Endlich erwähne ich noch, zum Zwecke möglicher chronologischer Bestimmung, die Anführung eines Verses ans einem didaktischen Gedichte von einem ungenannten Gelehrten in christlichen Ländern'). ומחללי יה״כ ופרוצים בעריות (!) ובועלי נדות ומושכי ערלרה ושופכי דמים (folgt der Beweis] והם משומדים לע״ז (!) ומין וכותי ומן וקף עלי כלאמנא ומעתקדנא פי האולאי אלמינים וראינה נדאריהם פי אםמלאקה ונמלקהם [תמלקהם .1?] ענד אלמפאגה פליעלט אן לכל כלאם מקאל ולכל מגלם מגאל zu dem letzten Spruch vergl. Ben ha-melech weha-nasir Cap. 11 [mein ״Manna״ S. 5 und 95]: לכל מושב דברים ולכל זמן גברים und dann כי יש מענה לכל דבר; ob vielleicht hier רגאל, Männer, für מ,כאל, Circus, Schlachtfeld, zu lesen ist? Freytag's Spruchsammlung ist mir nicht z w Hand. Ueber die Stellung des Maimonides zu den Karäern vergl. die Anführungen in den Hebr. Bibl. 1862 S. 30 und Ben Chan. 1862 S. 166. ור^ית בעץ ^למצנפין מן עלמא אל רום קאל פי שעד מ רגז לה (י מותרת לאכול אך בשכול שני גידים שכול אחד מזה ואחד מזה עם כל ראשי שכול — חומרים לגזרה ist wohl שיכול, Beobachtung? (wahrsch. אשכול, Iraubenförmiger Bund. — G.)z מרגז ist — ארגוזה (s Iew. Lit. p. 346), hier als Gedicht ohne Versmaß. — Gelegentlich eine kurze Notiz über zwei alte Memorialverse über das Schlachten, welche ebenfalls den Grundreim רה haben, aber wirklich im Metrum verfaßt sind: a) In Cod. Laud. 115 (bei Uri 126 sehr unvollständig beschrieben, s. meinen Conspectus Codd. p. 5) befinden sich mehrere interessante unbekannte Stücke, leider ist die Schrift und namentlich in den arab. Ueberschriften eine äußerst complicate spanische und der Cod. mitunter schon zerfressen. Bl 139 ff. enthalten Ercerpte aus Gedichten des Meir [Abulafia] ben Lodros Ha-Lewi, mit der Ueberschrift: שער אלרב p הדא מא וגרת רבינו מאיר הלוי בר טודרום הלוי ז״ל ..., darunter zwei vom Jahre 1194 (vgl. Catal. p. 1688). Bl. 143b ff. sind verschiedene Ercerpte, u. A. Bl. 146b: בשם מורי הראש ז״ל למה נכתבה אזי בתוספת יו״ד, Bl. 155 b: מפי החכם יצחק מגושלרא, alles von derselben Hand (vergl. weiter unten); ebenso Bl. 161b: הלכות שהימר. מרגזרה אלפה^ז ר' אליה בר יצחק ת(מ״ך?) ׳ן אראל (?) ללוזיר אלאגל אלאעליאביאלחקאיק (?) אל ... משה(?) אבן אבי אלסקטאיר (?) קטלאני . . . — (vergl. Jbn סקטאר Jsak ben Jasos bei Mos. Jbn Esra). So viel ist mir, nach mehrfachen Versuchen, aus einer treuen Durchzeichnung zu entziffern gelungen, indem von dem Charakter dieser Ueberschriften nur wenige Zeilen zur Vergleichung dienen können. Die Einleitung (מקדמה) beginnt: