Jüdische Zeitschrift für Wissenschaft und Leben · 1862-01-01 · 3 (1862) · p. Seite 240

240 Steinschneider. Benveniste hatte in Bezug auf Anwuchs (!סרכר) der Lunge, im Namen der Weisen von Narbonne, einen Unterschied zwischen אלמא und אוגא (vcrgl. die Comm. zu Chullin 46) dem Vers, mitgetheilt, welchen dieser von zwei Gesichtspunkten aus erläutert und bestreitet; dieselbe Argumentation machte er auch dem Josef gegenüber geltend. Jsak Benveniste gehört wahrscheinlich, wenigstens der Geburt nach, dem Westen Europa's an, da aber die Bezeichnung ״Chabcr" vorzugsweise (wenn auch nicht ״blos") in Aegypten in jener Zeit vorkommt*), so ist cs möglich, daß Benveniste oder der Vers, der Abhandlung dahin ausgewandert. Daß letzterer daselbst gelebte dafür sprechen verschiedene, in ihrer Verbindung gewichtige Umstände. Fast sämmtliche von ihm angeführte Autoren und Schriflen gehören dem Oriente an, von Spaniern nennt er außer Alfasi nur Abu 'l Walid Jbn Gannah, den er als ״al-Andalusi" bezeichnet, und Jehuda Jbn Balam, während er die Excerpte aus Eldad nach einer Abschrift von der Hand Chanancl's zu citiren scheint, worüber unter II, wo auch von einem Abu'l Fadhl ben Berachja die Rede sein wird. Wenn meine Conjccturen sich bestätigten, so würde freilich die Absassung des Werkes kaum vor der Herausgabe des Mischne Tora fallen können, und es wäre dann auffallend, daß dieses Werkes keine Erwähnung geschieht. Vielleicht ist auch die nachfolgende Notiz geeignet, Person und Zeit des Vfr. sicher zu stellen. Dieser theilt nämlich (183b) eine Stelle aus einer andern von ihm verfaßten Schrift mit'^), in welcher er er-!111.1יוטף 1־!חב1 בן מרב ׳ [jj'] מר הנו יצחק ז״ל נקלה ^ויצא אלי וחאגגני פיה וכאצטתה באל1ליל אלמתקחב בעיון עללה. י) Geiger, Mos. b. M. 5l, vgl. Hebr. Bibliogr. 1862 S. 30. 2) וקד אתפק לנא אלרד עליה פי הדה אלמעני פי רם א לרה א ל זה ד ה ^לתי ^הלפכ>ה פי מנאקצתרר^ ולקינ^1(נ^<)רה^ בכת^הב אל ז הד ה ללמתאמלין פי יקצה [יקטר» .1] אלמסתגפלין וקד ראית אן ננקל ההנא מא כתבנאה הנא לך פי הדה אלמעני למא קד יתפק אן יקף עלי הדה מן וקף עלי תלך. והדא הו גא (?) מא קלתה הנאך. אעלם יא אכותנא צאנכם אללה אן מן סנין עדידדה פי ><י>חכם ואלדנא אלדב זצ״ל ולתחיה ודדנא כבר ען בעץ תלמידי חכמיכם אלנאשיין פי מיררה צקליד. רגל יערף בר׳ ירמיה בן א ל אס ר [אלאסד_?] רה׳ אללה ^הנרה כאן ירי זול גיד הנשרה מן ולמאיר תתקילא ותשריד״א מן אגל בעיא דר׳ ירמיה גאת פי אלתלמוד [חולין צ״ב]