Jüdische Zeitschrift für Wissenschaft und Leben · 1862-01-01 · 3 (1862) · p. Seite 238

238 Steinschneider. recht vermuthe, ketn anderer als der bekannte Schüler des Maimon., j^lies ו^לורע והו מר רב יצחק החבר בן מרב בנבשתי [בנבנשתי ז״ל ען יסודי עולם הכמי ארץ נרבונהכם [נרבונה .1] אנהם יפרקון בין אומא ס־הונ^ת פי הרא אלמכאן ל>א סימא מא כאן לה ותאק פי אלתעלאן ומתנחי ביה סימנא ואתם הדבקים חיים כלכם וחרא אלנאקל ז״ל ממן יודא ענה דרגתה פי אלעלם ואלעמל ואלדין נקל ענהם חכמים מופלאים גיר אנה לבש .(Bl. 129) אר שרה מדהבה ודכר דלילה ואלתוסט פיה מן אגל וגהין אלך Da das Zeitalter dieses Jsak für unser Werk entscheidend ist, so resumire ich in Kurze die wesentlichsten Daten aus meinem Catalog (p. 1806, und Add. p. CXIV, vergl. p. 1335, 1541, 1616, 1739, 1819, 2314, 2462, wo die Quellen näher angegeben sind), indem ich hier einige damit zusammenhängende Untersuchungen durch kurze Verweisungen abschneide. Es kommt in Betracht: a) Abu Ibrahim, der Vers, des grammatischen אלמואזנה, welchen Munk: ״le dayyan“ nennt und mit Koreiscb identisiciit; allein der arab. Text des Mos. Jbn Esra müßte dann א ל דיאן haben, während das ursprüngliche מרין (wofür man wohl für Munk הדין abschrieb) vom Ccllator (? בן ברין (ברון corrigirt ist, daher ich ihn identifieirte mit: d) אבו אברהים בן ברון. Dieser wird von Mos. Jbn Esra an einer Stelle der Poetik ausdrücklich als Schüler des Levi b. Tabban (oder Lebban, nicht Labben, wie man kürzlich wegen des Reimes מתבן bei Charisi behauptet, oder Labbun, wie Ben Chan. 1862 S- 24) bezeichnet. Eine andere interessante Stelle desselben Moses I. E., auf welche ich bei verschiedenen Gelegenheiten hingewiesen, möge hier im Original folgen. 'Nachdem derselbe Jsak Gikatilia und Jsak b. Mar Saul genannt, fährt er fort: בן אלמצרם קרטביאן [$&anb ומנהם מ׳ יצחק אבן ק פ רון ואלכאהן [כהן ועלי אתרהם אבו עמר בןיקוא ואבו זכריה בן סניגא קרטביאן ובאליסאנרה פי דלך אלוקת אלרייס אבו אלוליד חסדאי ואבו סלימן בן ואבו אברהמם אבן ברון ודונה□ אבן אבי יקוא אלמלקב (sic) ראשלה אברהים בן ה ל פ ו ך (so) באלמתנבי וממן להק אכריאת איאמהם ואבי אלשאער באטלאק אלטארי ואיברה מן אלעדוה עלי ^לאנדלוס ולבש יכן פי שערא אלירהוד מן ^נתחל אלשער צנאערת ואתכד אלקריץ בצאערה גיררה פאסתמנח בדת וג׳אב אלאפאק תשביה בסבבה פנאל מן אלכיר ענד אלכרמא כל מא שא: Jsak אבן קפרון erscheint nur hier, und ist der im Gedichte der Schüler des Dunasch angeführte; wonach sich die neuesten kritischen ״Capriolen׳^ Pinsker's, Anh. 161 (Grätz V, 381) erledigen, welche Schon: (Chaluz VI, 80) gleichfalls als solche bezeichnet; an die בעלי קפרון, von ״Chaperon" (nach Aunz bei Sachs, Rel. Poesie S. 324) ist wohl nicht bei diesem Namen zu